ע"א 937/19 שלומית הרבורגר נ. רונית הרפז

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) בפש"ר 2718/09, אשר הורתה למבקשת להעביר כספים לקופת פשיטת הרגל של בתה החייבת.

1.

בבית המשפט המחוזי מתנהל הליך פשיטת רגל נגד המשיבה 1 (להלן: החייבת או הבת ) וניתן נגדה צו כינוס. במסגרת ההליך, ביקשו המשיבים 3-2 (להלן: הנאמנים ) כי בית המשפט יורה למבקשת, אמה של החייבת (להלן גם: האם ), להעביר לקופת פשיטת הרגל סך של 382,859 ש"ח, כספים המהווים את שיעור חלקה של החייבת בעיזבון אביה המנוח והתקבלו בפועל אצל האם. ברקע הדברים סכסוך המשפחתי הקשור לאירועים הנפרסים על פני שנים רבות והינו רווי משתתפים. על כן, לא אכביר במילים אודותיו ואתמקד אך בפרטים הנדרשים להכרעה בסוגיה שלפנינו. בעיקרו של דבר, המחלוקת העובדתית בין הצדדים נסבה על השאלה האם הכספים – שהתקבלו אצל האם כתקבולים ממניות שהיו רשומות בעבר על שם האב – שייכים לחייבת בהיותה אחת מיורשיו, או שהם אינם חלק מהעיזבון.

2.

בהחלטתו, דחה בית המשפט המחוזי טענה להתיישנות זכות התביעה של החייבת, הן משום שמירוץ ההתיישנות החל רק מהמועד שבו האם התכחשה לזכויות החייבת בירושה, והן משום שהחייבת הגישה בקשה קודמת במסגרת הליך פשיטת הרגל להשבת הכספים, וזו הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות אך מסיבה לא ברורה היא נותרה תלויה ועומדת. נקבע, כי הגשת הבקשה הקודמת עצרה את מירוץ ההתיישנות והיא אינה מהווה מעשה בית דין או הכרה בכך שאין לחייבת זכויות.

בית המשפט דחה את טענות האם לעניין זכויותיה בכספים וקבע כי המניות הוחזקו על ידי צד שלישי בנאמנות (עבור החייבת) ולכן היו שייכות לעיזבון. את מסקנתו זו ביסס בית המשפט על הסכם שהוצג בפניו ועל סמך הודאת האם בחקירתה כי לחייבת מגיעים כספים מהמניות כחלק מהירושה. בית המשפט מצא כי יש לקזז סכום כסף שהחייבת קיבלה בעבר מאמה לצורך תשלום חובותיה, וקבע כי יתרת הכספים המגיעים לה וטרם הועברו ישולמו לקופת פשיטת הרגל. לצורך כך הורה בית המשפט לנאמנים לערוך תחשיב עדכני של הכספים שהאם צריכה להעביר לחייבת, וקבע כי אלו ישולמו לקופת פשיטת הרגל תוך 30 יום.

3.

על החלטה זו הגישה האם-המבקשת ערעור ולצידו הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.

4.

בבקשתה טוענת המבקשת כי נפלו שגגות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ועל כן סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים. ביחס למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי נקבע בעבר, ביחס לביצוע תשלום כספי לבעל תפקיד בהליך חדלות פרעון, כי במקרים מסויימים קיים קושי מובנה בהחזרת המצב לקדמותו. זאת ועוד, לטענת המבקשת, נכון למועד הגשת הבקשה הנאמנים לא העבירו תחשיב עדכני שיקבע מהו הסכום שעליה להשיב לקופת פשיטת הרגל, ויש בכך כדי להדגים שהתשלום אינו דחוף וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתה. על כן סבורה המבקשת כי יש לעכב את החלטת בית המשפט לרבות רכיב ההוצאות שנקבע בו, וזאת עד להכרעה בערעור.

5.

הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי (הוא המשיב 4) מתנגדים לבקשה, משמדובר בהטלת חיוב כספי ולא מתקיימים התנאים המצדיקים את עיכוב התשלום. מאז הוגשה הבקשה, הועבר התחשיב העדכני לידי המבקשת, המורה לה לשלם לקופת פשיטת הרגל סך של 130,460 ש"ח. נטען כי המבקשת לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לה מביצוע התשלום, וחששה של המבקשת כי לא תוכל להיפרע אם יתקבל ערעורה אינו מטה את מאזן הנוחות לטובתה. בהקשר זה ציינו הנאמנים כי הם מתחייבים לשמור את מלוא הסכום בקופת פשיטת הרגל עד להכרעה בערעור. עוד נטען כי גם סיכויי הערעור לא מצדיקים להיעתר לבקשה, בין היתר משום שהשגותיה של המבקשת הן ברובן השגות על קביעות שבעובדה; קיימת הודאת בעל דין (של המבקשת) לפיה החייבת זכאית לכספים מהמניות מתוך ירושת אביה; והחייבת לא זנחה את זכותה בירושה ולא הייתה מנועה מלדרוש את חלקה בכספים.

6.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, על המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. הנטייה היא שלא לעכב פסק דין המטיל חיוב כספי, שכן על דרך הכלל, הכסף ששולם ניתן להשבה ככל שהערעור יתקבל. על כן, המבקש את עיכוב הביצוע נדרש להוכיח כי אם יבוצע פסק הדין ויתקבל הערעור הוא יתקשה להשיב את המצב לקדמותו . כלל זה כוחו יפה במיוחד כאשר מדובר בנאמן המתחייב לשמור על הכספים בקופת פשיטת הרגל על מנת שיוכל להשיב את סכום פסק הדין אם יתקבל הערעור (ע"א 2671/13 טיב הולדינגס 1 בע"מ נ' וורלד גרופ קפיטל (58) בע"מ (בפירוק ובהסדר נושים) , בפסקה 5 (13.5.2013); ע"א 6525/13 כהן נ' נשר , בפסקה 7 ) 24.3.2014)).

בענייננו, מבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי הערעור , מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה. המבקשת לא ביססה את חששה כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, כשמנגד, הנאמנים

התחייבו לשמור את מלוא הסכום בקופת פשיטת הרגל עד שיוכרע הערעור. מכאן שתשלום הכספים לא יביא למצב בלתי הפיך, ואם יתקבל הערעור ניתן יהיה להשיבם ללא קושי משמעותי (ראו והשוו לע"א 2913/16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' המנהל המיוחד

) 11.5.2016); ע"א 3744/18 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' ברינקר

) 20.11.2018)).

8.

אי לכך הבקשה נדחית.

עיכוב הביצוע הארעי עליו הוריתי ביום 6.2.2019 מבוטל בזאת. המבקשת תישא בהוצאות הנאמנים (המשיבים 3-2) בסך 5,000 ש"ח ובהוצאות כונס הנכסים הרשמי (המשיב 4) בסך 2,500 ש"ח.