ע"א 9382/02 בולוס ובניו - חברה לאירוח ותיירות בע"מ נ. בנק דיסקונט למשכנת

ביום 30.1.03 נדחה ההליך מן המרשם לאחר שהמערערת לא הפקידה את הערבון שנקבע. לאחר דחיית הערעור הגישה המערערת בקשה להחזיר את התיק אל המרשם, תוך שהיא מציינת כי ערבון לא הופקד על ידה במועד בשל קשיים כלכלים. המערערת איננה מסבירה מדוע היא לא פנתה לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד להפקדת ערבון, ומדוע לא התייחסה להחלטה שניתנה בעניין ביום 29.12.02.

המשיב התנגד להחזרת ההליך אל המרשם, וטען כי לא יעלה על הדעת כי המערערת תוכל להתעלם מהחלטות בית המשפט, ולאחר שההליך נדחה לנסות ולגלגל את הגלגל לאחור. המשיב לא הצביע על אינטרס כלשהו שנפגע עקב החזרת ההליך אל המרשם, למעט הטענה הכללית הנוגעת לסופיות הדיון.

האיחור של המערערת לא היה משמעותי, והחלטת הדחייה התקבלה על פי יוזמת בית המשפט עקב מחדלי המערערת.

בנסיבות אלה, וכאשר המערערת הסבירה כי לא היה בדעתה לזנוח את ההליך, ניתן להעתר לבקשה (בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף). יחד עם זאת, זכאים המשיבים להוצאות בשל הטרחה המיותרת שנגרמה עקב ההזנחה הדיונית של המערערת.

אני מחייב את המערערת בתשלום הוצאות בגובה של 8,000 ₪ כתנאי להשבת ההליך אל המרשם. ההוצאות ישולמו תוך 10 ימים. כן תופקד ערבות כדין בתוך 10 ימים.

לא תמלא המערערת אחרי שני התנאים, לא יוחזר התיק אל המרשם.