ע"א 9534/00 בנימין הרץ נ. מרדכי מנטל

השופט ת' אור :

1.המשיב הראשון ( להלן: התובע ), יליד 15.10.42, נפגע ביום 16.11.95 בתאונת דרכים. התובע ואשתו ( להלן: המשיבים ), תבעו מהמערערים בבית המשפט המחוזי פיצויים בגין הנזק שנגרם להם עקב התאונה הנדונה. לא היתה מחלוקת בדבר חובת המערערים לפצותם על נזקיהם בתאונה.

ערעור המערערים והערעור שכנגד של המשיבים אשר בפנינו, מכוונים כלפי שיעור הפיצויים שנפסקו.

2.התובע נפגע קשות בתאונה, בעיקר בפגיעה מוחית קשה. על פי קביעתו של בית המשפט המחוזי, בהסתמכו על קביעתו של המומחה הרפואי, פרופ' עורי ( להלן: המומחה ), בפסק דינו:

"פגיעת המוח של התובע מתבטאת בטטרפלגיה ספסטית קשה, אילמות, אי יכולת בליעה ותלות מוחלטת בזולת לביצוע כל פעולות היומיום. מונשם דרך פיום הקנה, מואל דרך צינור המוחדר לקיבתו, ואינו שולט כלל על סוגריו. פרופ' עורי לא הצליח להפיק מהתובע תגובה למגע באזורים שונים בגופו. נסיונות לבקש אותו למצמץ או לבצע תנועה ברגל או ביד כתגובה לגירויים שונים העלו תגובות קלות בלבד. פרופ' עורי קבע, כי התובע זקוק לסיעוד מלא בכל שעות היממה".

עוד קבע בית המשפט, בהסתמכו על חוות דעתו של המומחה:

"גירויים שמקורם במלל או בצליל עשויים להקל על הבדידות או הניתוק התקשורתי שלו עם הסובב עימו, אך לדעת פרופ' עורי אין בהם כדי לתקן את הנזק המוחי הקשה ביותר, וכנראה בלתי הפיך".

בהתאם למצבו של התובע, הוא נזקק לעזרת הזולת משך כל שעות היממה, הוא איבד כליל את כושר עבודתו והוא נזקק לאזרים מיוחדים ולהוצאות מיוחדות בהתחשב במצבו הרפואי הקשה.

3.בית המשפט קבע את הפיצוי המגיע לתובע בפרטי הנזק השונים. כן קבע, בהסתמכו על חוות דעתו של המומחה, כי קוצרה תוחלת חייו של התובע כדי 10% מזו שהיתה לו לולא התאונה. במחלוקת שהיתה בין בעלי הדין אם ראוי לפסוק את הפיצויים המגיעים לתובע בסכום גלובלי חד פעמי, או שמא בדרך של תשלומים עתיים, החליט בית המשפט על תשלום חד פעמי.

בערעור וערעור שכנגד שהוגשו על ידי בעלי הדין, הם תוקפים את שיעור הפיצויים בפרטי נזק שונים. לדעת המערערים, נפסקו סכומים גבוהים מהראוי, ולדעת המשיבים הם קופחו בסכומים שנפסקו וגם בכך שבחלק מפרטי הנזק לא נפסק להם דבר. המערערים תוקפים גם את החלטת בית המשפט המחוזי לפסוק את הפיצויים בדרך של תשלום חד פעמי, וכן על קביעת קיצור תוחלת חייו של התובע עקב התאונה בשיעור 10% בלבד.

4.אומר מיד, שבאשר לסכום הפיצויים שנפסק, אין הצדקה שנתערב בו. יתכן ובפרט זה או אחר פסק בית המשפט בסכום גבוה במקצת מהראוי ובפרטים אחרים מיעט בסכום הפיצויים. המדובר בהערכות אשר מטבע הדברים קשה לדייק בהן. מכל מקום, הסכום הכולל שנפסק לתובע נראה לנו הולם את נסיבות המקרה, ומטעם זה לא נתערב בסכום הפיצויים הכולל שנפסק.

בהחליטו על קיצור תוחלת חיים בשיעור 10% בלבד, יתכן, מבלי שנקבע זאת כעובדה, שבית המשפט היטיב במקצת עם המשיבים. אך היה זה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה, מבלי שהיו ראיות אחרות בפני בית המשפט. בנסיבות אלה, אין עילה שנתערב בקביעה זו.

לא מצאנו עילה להתערב גם בהחלטה על תשלום הפיצויים בסכום חד פעמי ולא בתשלומים עתיים. כפי שעולה מפסק הדין, רצוי לתובע ולמשפחתו שהתובע יקבל את המגיע לו בתשלום אחד, דבר אשר עשוי לעזור במימון מקום מגורים הולם לתובע בהקדם. גם אין כל חשש שהכספים שיתקבלו לא ינוצלו לתכליתם הראויה. כפי שציין בית המשפט, משפחתו של התובע חמה ומלוכדת, בראשה עומדת אשת התובע, אשה משכילה ומעשית, אשר גם מונתה כאפוטרופס שלו. ומוסיף בית המשפט, שיהיה זה לטובת התובע אם הפיצויים לא יהיו בדרך של תשלומים עתיים, כי בכך ינותק הקשר בין התובע למערערים, דבר שלא היה אפשרי במקרה של תשלומים עתיים. כפי שמציין בית המשפט, החשיבות של ניתוק קשר זה היא על רקע סכסוכים בין הצדדים בעבר בקשר לתשלומים של המערערים לתובע.

שקלנו את כלל הנסיבות האחרות, וגם בהן לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית המשפט.

6.התוצאה היא, שהן הערעור והן הערעור שכנגד נדחים. בנסיבות המקרה, כל צד ישא בהוצאותיו.