ע"א 9981/17 שלמה צוויקלר נ. אלחנן בן נון

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) בה"פ 25362-04-15 מיום 6.11.2017, בגדרו הכריע בית המשפט בדבר זהותם של חברי עמותת ישיבת בית אורות (להלן:

העמותה ).

הרקע לבקשה

1.

בין בעלי הדין, כולם בעלי קשר כזה או אחר לעמותה, שהוקמה בשנת 1992, נתגלעה מחלוקת הנוגעת לפעילות העמותה, שהגיעה לשיאה בחודש דצמבר 2014. בעקבות המחלוקת, הגישו המשיבים המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי במסגרתה ביקשו פסק דין הצהרתי בדבר זהות חברי העמותה. טענתם העיקרית של המשיבים הייתה כי חברותם בעמותה מעולם לא פקעה היות שהם מעולם לא נקטו, ואף לא ננקטה כלפיהם, פעולה המפקיעה את חברותם בעמותה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לתקנון העמותה. המבקשים, מנגד, העלו טענות רבות, לרבות טענות התיישנות, מניעות והשתק, שבסיסן באי-תפקודם של המשיבים במוסדות העמותה במשך שנים רבות, וכן טענות לגבי התנהלות העמותה במישור התאגידי.

2.

בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את טענות ההתיישנות. לגופו של עניין, ציין בית המשפט כי אכן, כטענת המבקשים, מרבית המשיבים ניתקו כל קשר עם פעילות העמותה במשך שנים רבות, אולם סעיף 3 לתקנון העמותה קובע במפורש את הדרכים בהן מסיים חבר העמותה את חברותו בה, ופקיעה בשל חוסר מעש אינה נמנית עליהן. משכך, נקבע, אין בחוסר פעילותם של המשיבים כדי להפקיע את חברותם הפורמאלית בעמותה. לאחר מכן, בחן בית המשפט את נסיבותיו הפרטניות של כל אחד מבעלי הדין, תוך שהוא מסתמך, בין היתר, על מסמכי רישום העמותה, החלטות האורגנים של העמותה, ודו"ח שנערך לבקשת רשם העמותות בשנת 2004, וקיבל את עמדת המשיבים בנוגע לחברותם בעמותה (מלבד מי מהם שלא נטען מלכתחילה כי הוא חבר בעמותה). עוד נקבע כי המבקשים 4-1 גם הם חברים בעמותה. אשר למבקשים 11-5, משלא מסרו עמדתם והתייצבו לדיון, נקבע כי אינם חברים בעמותה. כן נקבע כי אדם נוסף שאינו צד להליכים – מיכאל מטר, חבר גם הוא בעמותה.

3.

לאחר מתן פסק הדין הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להגשת ערעור. בתגובה לבקשה, הצהירו המשיבים כי ממילא בכוונתם להימנע מכל דיספוזיציה של נכסי העמותה. בהחלטה מיום 23.11.2017 הורה בית המשפט המחוזי כדלהלן:

"לתקופת הביניים עד למועד בו תינתן החלטת בית המשפט העליון, ככל שתוגש בפניו בקשה לעיכוב ביצוע, אורה, שלא תכונס האסיפה הכללית, והוועד ויו"ר הוועד יצמצמו את החלטותיהם רק למישור הניהול השוטף של העמותה, ולו בלבד. למען הסר ספק, יימנעו גופים אלה מהחלטות הנוגעות לדיספוזיציה אפשרית הנוגעת לנכסי העמותה, ויימנעו משינויים מבניים במצב בשטח ".

4.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 5.12.2017 הגישו המשיבים "בקשת הבהרה" בגדרה ביקשו שבית המשפט המחוזי יתיר לעמותה לקיים אסיפה כללית רגילה על מנת לקבל החלטות הנוגעות "למישור הניהול השוטף של העמותה". בית המשפט התיר קיום אסיפה כללית כאמור בהחלטתו מיום 13.12.2017.

5.

ביום 21.12.2017 הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובצדו הבקשה שלפניי. בהחלטתי מאותו היום הוריתי כי ההוראות האופרטיביות שניתנו בהחלטות בית המשפט המחוזי מיום 23.11.2017 ומיום 13.12.2017 תיוותרנה על כנן עד למתן החלטה אחרת.

הבקשה והתגובות לה

6.

המבקשים עותרים לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, או לחלופין לצו זמני לפיו לא תכונס אסיפה כללית ולא תבוצע כל דיספוזיציה בנכסי העמותה או שינוי מבני בשטח בו פועלת הישיבה. לטענת המבקשים, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם. אם לא תענה בקשתם לסעד זמני קיים סיכון ממשי כי המשיבים יבקשו למכור נכסים הנמצאים בבעלות העמותה, וכן יבצעו שינויים פיזיים בשטח בו פועלת הישיבה, מה שיסב לעמותה נזק בלתי הפיך ויפגע בפועלם של המבקשים 2-1, שהקדישו שנים ארוכת לפיתוח העמותה. מנגד, שימור המצב הקיים לא יגרום לפגיעה במשיבים.

עוד טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור גבוהים. בתמצית, נטען כי מדובר בערעור הנוגע לסוגיות משפטיות בלבד, שאינו תוקף קביעות עובדתיות; כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין ההתיישנות אינן עולות בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה; כי בית המשפט המחוזי שגה באופן בו פירש את סעיף 3 לתקנון העמותה; וכי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים 5-1 אינם חברי עמותה מכיוון שלא התייצבו לדיון סותרת לחלוטין את הקביעות האחרות בפסק הדין וכן את ההלכה הפסוקה.

7.

המשיבים, מנגד, טוענים כי אין מקום לדון במאזן הנוחות של הצדדים שכן מוקד העניין הינו טובתה של העמותה. לשיטתם, טענות המבקשים בסוגיה זו הינן טענות סרק שכן כל הוצאה כספית שתעשה העמותה תהא לטובת העמותה, ולא לטובתם האישית של חבריה ובכל מקרה אין באפשרותם להעביר כספים ונכסים בהתאם לגחמותיהם האישיות. המשיבים טוענים עוד כי העמותה שקועה בחובות, שחלקם נובעים מהסכסוך בין הצדדים שהביא לשיתוק פעילותהּ, וייתכן שתאלץ למכור חלק מנכסיה על מנת לאפשר את המשך קיומה. לפיכך, לשיטתם, אין ליתן סעד זמני ויש לאפשר את המשך פעילותה הסדיר של העמותה.

אשר לסיכויי הערעור, טוענים המשיבים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי סדור ומנומק היטב ולפיכך סיכוייו של הערעור אפסיים.

8.

בתשובת המבקשים שהוגשה ביום 24.1.2018 בהתאם להחלטתי שהתירה להם לעשות כן טוענים המבקשים, בין היתר, כי המשיבים הודו, למעשה, שברצונם לערוך שינויים מהותיים בנכסי העמותה. לטענתם יש בכך חיזוק לטענת המבקשים בדבר הנזק הבלתי הפיך שיגרם להם מדחיית הבקשה. המבקשים טוענים עוד כי לא נשקפת כל סכנה לקיום העמותה, וכי לא בכדי לא צרפו המשיבים כל אסמכתא לתמיכה בטענותיהם.

דיון והכרעה

9.

תחילה אעיר כי אף שהוכתרה כ" בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין " למעשה מדובר בבקשה למתן סעדים זמניים לתקופת הערעור, שכן לא ניתן לעכב את ביצועו של פסק דין הצהרתי, שאינו כולל הוראה אופרטיבית ( ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד עלס דוברונסקי (13.04.2014) ; ע"א 5529/15 פלונית נ' בנק מזרחי טפחות (09.09.2015) ).

10.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, בתגובת המשיבים ובתשובת המבקשים לתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

11.

ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין ועל מבקשי הסעד הזמני להוכיח שני תנאים ביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, כך שבמקרה שיתקבל ערעורם ייגרם להם נזק בלתי הפיך או נזק שיקשה להשיב את המצב לקדמותו; והשני, כי סיכויי הערעור טובים (ע"א 1657/17 קרית טעלז אירוינג סטון שבקרית יערים בע"מ נ' ישיבת טעלז בישראל (ע"ר) (29.6.2017) (להלן: עניין ישיבת טעלז ) ; ע"א 8545/16 ליאם מימון השקעות בע"מ נ' יניב (13.7.2017) ). עם זאת, על פי רוב למאזן הנוחות ניתן משקל הבכורה מבין שני התנאים (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 2777/17 מוחמד נ' מרעי (23.5.2017)).

12.

בענייננו, וככל שיימכרו נכסים מנכסי העמותה לצדדים שלישיים קודם להכרעה בערעור, עשוי לעלות חשש כי אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (השוו: עניין ישיבת טעלז , בפסקה 10) . כמו כן, בהעדר אסמכתאות, לא שוכנעתי כי הכרחי לערוך שינויים בנכסי העמותה על מנת למנוע פגיעה בעמותה בפרק הזמן שעד להכרעה בערעור. בפרט, לנוכח העובדה שאין בסעד הביניים המבוקש כדי למנוע החלטות הנוגעות לניהול השוטף של העמותה. לפיכך, ברי שהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מקבלת הבקשה נופל מזה שעתיד להיגרם במידה שהבקשה תידחה.

13.

אשר על כן, שוכנעתי כי במקרה דנן נכון יהיה להיענות לבקשה על מנת ליתן למבקשים הזדמנות להביא את עניינם בפני בית משפט זה מבלי שבפרק הזמן שעד לשמיעת הערעור ייערכו שינויים משמעותיים ואף בלתי הפיכים בפעילות העמותה ובנכסיה, שיקשו על השבת המצב לקדמותו.

14.

נוכח האמור לעיל, משקלו של מאזן הנוחות הוא המכריע, בנסיבות העניין, את גורל הבקשה. עם זאת, אשר לסיכויי הערעור, מצאתי לנכון להעיר, מבלי לקבוע מסמרות, כי בפי המבקשים מספר טענות משפטיות, בפרט בכל הנוגע לחברותם של המבקשים 11-5 בעמותה, אשר ראויות להישמע.

15.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ההוראות האופרטיביות שניתנו בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי מיום 23.11.2017 ויום 13.12.2017 יישארו בתוקף עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.