פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
10692/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
מוחמד אבו כליב
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש עיריית חיפה
2. עיריית חיפה
3. משטרת ישראל
בקשה למתן סעד זמני
בשם המערער:
עו"ד אדם פיש;
עו"ד גילי שפר
בשם משיבים 2-1:
עו"ד מיכל שטינברג
בשם משיבה 3:
עו"ד רועי שויקה
החלטה
א.
ביום 10.12.08 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת וילנר) עתירה שהגיש העותר נגד החלטת המשיבים שלא להעניק לו רשיון להפעלת עסק לאחסנת מתכת (עת"מ 681-08). ביסוד עמדת משיבים 2-1 עמדה עמדת משיבה 3 שנשענה על חומר מודיעיני חסוי. בית המשפט עיין בחומר, ואף ביקש הבהרות - ולאחר העיון קבע, כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבים. עוד נקבע, כי המערער התנהל בחוסר נקיון כפיים, כיון שבפועל ניהל עסק כאמור ללא רשיון ואף הורשע בגין כך.
ב.
כלפי פסק דין זה הוגש הערעור הנוכחי, ועמו בקשה לסעד זמני שייקבע "כי עד להכרעה בערעור לא ייסגר עסקו של המבקש ולא ייכנס לתוקף צו הסגירה שנגזר עליו בת"פ 849/07... שעתיד להיכנס לתוקף ביום 15.3.09". נטען כי סיכויי הערעור טובים, שכן בית המשפט לא נתן דעתו לשאלת מעמדה של משיבה 3 לפי חוק רישוי עסקים. אשר למאזן הנוחות, נטען כי סגירת העסק ופיזור לקוחותיו יגרמו נזק בלתי הפיך לעסק, לעובדיו ולאפשרות למכור אותו כעסק חי. נטען, כי בית המשפט לעניינים מקומיים (בגזר דינו מיום 18.12.08) דחה את מועד הסגירה עד ליום 15.3.09 ומכאן שאין צורך דחוף בסגירה.
ג.
בתגובת משיבה 3 לבקשה (מיום 9.3.09) נטען, כי במסגרת זו של ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים אין לעכב את ביצועו של צו הסגירה שניתן במסגרת ההליך הפלילי (עע"מ 1630/08 נוריאל נ' ועדת הערר לתכנון ובניה תל אביב (טרם פורסם)).עוד נטען, כי מתן הסעד המבוקש משמעו שימור מצב העומד בניגוד לחוק, וגם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה (בר"מ 8247/08 עיריית תל אביב-יפו נ' פרג אירועים בע"מ (טרם פורסם)). משיבים 2-1 (בתגובה מיום 9.3.09) נוקטים קו דומה, ומציינים כי עיכוב ביצועו של צו הסגירה הוא עניין לבית המשפט לעניינים מקומיים לענות בו, ולא חלק מההליך המינהלי דכאן (רע"א 5891/00 ש.א.י. מועדונים בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כן נטען, כי סיכויי הערעור לגופו אינם טובים, שכן השאלה הנזכרת בערעור נדונה והוכרעה לגופה. אשר למאזן הנוחות נטען, כי אל מול טענות המערער עומדת התשתית הראייתית שהעמידה משיבה 3 לעיני בית המשפט קמא.
ד.
לאחר העיון מקובלת עלי עמדת המשיבים. אכן, הפיצול בין ההליך הפלילי וההליך המינהלי אינו כה מובהק. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע:
"הנני מורה בזאת על הפסקת העיסוק בעסק... צו זה ייכנס לתוקפו ביום 15/3/09. אם בסמוך למועד זה לא יהיה בידי הנאשם רישיון לניהול העסק, יוכל לעתור לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע אשר תידון בהתאם לנסיבות שיחולו ביום הגשתה".
קרי, שאלת תוקפו של צו הסגירה תלויה מיניה וביה בהליכים המינהליים להסדרת הרשיון. ברם, בהתאם לפסיקה אליה הפנו המשיבים, ובהתאם להוראת בית המשפט לעניינים מקומיים - הכתובת הנכונה לסעד המבוקש הוא בית המשפט לעניינים מקומיים, כפי שהוא עצמו קבע בגזר דינו. בעניין זה, אין מקום לקיצורי דרך. אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום י"ד באדר תשס"ט (10.3.09).
ש ו פ ט