עע"מ 200/15 מפרם בע"מ נ. עיריית קרית אתא

בגדר הבקשה שלפניי עותרת המערערת, היא המשיבה שכנגד, כי אורה על מחיקת הערעור שכנגד אשר הוגש על ידי המשיבה, היא המערערת שכנגד. המשיבה מתנגדת לבקשה.

בקשת המחיקה נסבה על שני אדנים: האחד, איחור בהגשת הערעור שכנגד; והשני, היעדר זיקה עניינית בין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד. כפי שיובהר מיד, דין בקשת המחיקה, על שני ראשיה, להידחות.

ראשית , לעניין טענת האיחור בהגשת הערעור שכנגד: לתגובת המשיבה צורפה הודעה מטעם המערערת ממנה עולה כי היא חוזרת בה מן הטענה האמורה. עיון במערכת "ניהול התיקים" מעלה כי ביום 16.4.2015 נדחתה מן המרשם הודעה כלשהי מטעם המערערת, והדעת נותנת כי מדובר בהודעה האמורה. כך או כך, בטענת האיחור אין ממש וזאת בשים לב למועד הפקדת העירבון בגדר הערעור העיקרי ולכך שהימים 20.2.2015 - 21.2.2015 היו ימי שישי ושבת, בהתאמה.

שנית , לעניין הטענה בדבר היעדר זיקה עניינית: כידוע, די בזיקה מצומצמת בהיקפה בין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד על מנת למלא אחר דרישת הזיקה העניינית. ואכן, "בשנים האחרונות השתרשה הדעה כי הערעור שכנגד יכול להתייחס לכל עניין הקשור בערעור העיקרי ואפילו מדובר בקשר ענייני רופף..." (דברים אלו, הנזכרים בספרם של ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי 412 (מהדורה שלישית, 2012), צוטטו בהסכמה זה לא מכבר בע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ

(29.6.2014), פיסקה 29 (להלן: פרשת סולכור )).

על רקע הגישה המרחיבה הנוהגת בכגון דא, לא יכול להיות ספק כי בענייננו מתקיימת דרישת הזיקה העניינית. ודוק: שני ההליכים עוסקים באותה דרישה לתשלום היטלים ואגרות פיתוח אשר נמסרה למערערת על ידי המשיבה ביחס לאותו נכס (אותו פרויקט בנייה). אכן, השאלות המועלות בשני ההליכים אינן זהות - הערעור העיקרי מופנה כנגד דחיית טענות שונות שהעלתה המערערת כנגד החיוב; ואילו הערעור שכנגד מופנה כנגד קבלת טענת המערערת לגבי החיוב האמור, ככל שהוא נוגע לקומה שנבנתה עבור ספריה ציבורית. אלא שמצב דברים זה הינו אך טבעי, שהרי דרך כלל מערער ומערער שכנגד לא יהיו שבעי רצון מאותן קביעות הכלולות בהכרעה שניתנה בעניינם. כך או כך, ניסיונה של המערערת לטעון כי שני ההליכים מעוררים שאלות נפרדות הנעדרות זיקה זו לזו - הינו ניסיון מלאכותי אשר דינו להיכשל (השוו גם, ע"א 4160/13 סלע בנגב חברה לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע

(14.1.2015)). על רקע מסקנה זו, איני נדרש להכריע האם דרישת הזיקה העניינית מתקיימת אף מכוח העובדה שהערעור העיקרי כולל השגה ביחס לסוגיית ההוצאות (ראו והשוו, פרשת

סולכור והאסמכתאות הנזכרות שם).

אשר על כן, בקשת המחיקה נדחית. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪ לטובת המשיבה בגין הבקשה שלפניי.