פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ
2025/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט ג' קרא
המערערים:
1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה
2. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז
חיפה
3. המשרד להגנת הסביבה
נ ג ד
המשיבות:
1. חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ
2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מחוז
חיפה
3. עיריית חיפה
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתיק עת"ם
021904-03-19 שניתן ביום 29.1.2020 על ידי כבוד השופטת בטינה טאובר
תאריך הישיבה:
י"ט באב התש"ף
(9.8.2020)
בשם המערערים:
עו"ד אודי איתן ועו"ד רותם
סלמה
בשם המשיבה 1:
עו"ד אברם פורטן ועו"ד אבי
שפרמן
בשם המשיבות 3-2:
עו"ד קרן גולדשמידט
פסק-דין
השופט נ' סולברג :
בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קיבל את עתירת המשיבה 1 (חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ) נגד החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה מיום 6.2.2019, והורה כי התוכנית שהגישה המשיבה 1 לייבוש והרחבת החוף, ולבנייה עליו בחוף הכרמל בחיפה (תוכנית חפ/364ג), ותסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש במסגרתה, יוחזרו לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה, וזו, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, תיתן הנחיות למשיבה 1 לתיקונו ולהשלמתו של התסקיר.
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז חיפה, והמשרד להגנת הסביבה, הגישו שלושתם ערעור מפורט ומנומק על פסק הדין, וביקשו להותיר את החלטת ועדת המשנה לעררים על כנה, החלטה שבמסגרתה נקבע כי לא ניתן לאשר את המשך קידומה של התוכנית שהגישה המשיבה 1 לפיתוח חוף הכרמל בחיפה, וכי יש לדחות את תסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש במסגרתה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במחוז חיפה ועיריית חיפה תומכות בעמדת המערערים.
למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי, עיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המערערים והמשיבים, לאחר עיון בנספחיהם, ולמשמע דברי באי-כוח הצדדים לפנינו בדיון ביום 9.8.2020, המלצנו למשיבה 1 להסכים לקבלת הערעור. כזאת עשינו, משום שמצאנו שלושה דברים שבהם, לדעתנו, שגה בית המשפט המחוזי, ואשר חייבו את שינוי תוצאת פסק הדין:
א.
הקביעה
בסעיף 71 לפסק הדין, שלפיה מוסדות התכנון מושתקים כיום, על רקע הנחיות ומצגים שבעבר, מלבחון את התוכנית המוצעת בהתחשב עם הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, ובהתאם למדיניות התכנונית העדכנית ולשיקולים סביבתיים רלוונטיים.
ב.
הקביעה בסעיף 77 לפסק הדין, בהתייחס למעמדה של המשיבה 1 בגדרי סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, לפיה "ראוי לכלול בהגדרת 'בעל עניין בקרקע' גם מי שיוכל לממש את זכותו בקרקע שלו רק אם תוסדר תכנית לגבי יתרת הקרקע שאינה שלו"; קרי, גישה מרחיבה, שמכירה במשיבה 1, חברה פרטית, כ'בעלת עניין בקרקע', תוך מתן רשות לתכנן את מקרקעי המדינה, חרף העדר זיקה קניינית או חוזית חזקה מספיק לשטח הים שאותו היא מבקשת לתכנן.
ג.
המסקנה הנובעת מן האמור בסעיף 83 לפסק הדין, לפיה דחיית תסקיר ההשפעה על הסביבה על הסף, אינה סבירה, בין היתר בשל מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליכי הכנת התסקיר, חרף פגמים, חלקם מהותיים, שנפלו בתסקיר, והגם שחלף זמן רב ממועד הכנתו.
אלה הם הטעמים שבבסיס המלצתנו למשיבה 1 להסכים לקבלת הערעור. ב"כ המשיבה 1 ביקשו שהות למחשבה ולהתייעצות, והודיעו ביום 11.8.2020 על הסכמתם. בד בבד עם המלצתנו, ראינו לנכון גם להוסיף הבהרה. לגבי פרטיה, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתה הנ"ל של המשיבה 1, ובהודעת המדינה מיום 13.8.2020. נבהיר אפוא בזאת, כי המשיבה 1 רשאית לשוב ולהגיש תוכנית חדשה למוסדות התכנון, בהתאם לאמור בהחלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, למימוש זכויותיה לצרכי 'תיירות ונופש'. זאת ועוד: אנו ממליצים ב'חום' למדינה, למוסדות התכנון ולעיריית חיפה, לבחון אפשרות של הגעה להסכם עם המשיבה 1 בדבר העתקת זכויותיה למתחם משא 7200 הסמוך, או למקום אחר.
הערעור מתקבל אפוא בזאת; פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוטל;
החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 6.12.2019 תעמוד בתוקפה; ועליה יתווספו שני הרכיבים הנ"ל.
אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ד באב התש"ף (14.8.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט