עע"מ 2238/16 עיריית קריית גת נ. הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית

1.לתיק המוצגים שהוגש מטעם המשיבה צורפו, בין היתר, שני המוצגים הבאים: מסמך מטעם גורם במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים המופנה ליועצים המשפטיים למשרדי הממשלה והנחזה להיות הנחיה בנושא "בקשת חופש מידע לקבלת יומן של מנכ"ל משרד ממשלתי" (מש/3, להלן: ההנחיה ); והודעה לציבור מיום 3.7.2016 מטעם משרד המשפטים, שלפיה היועץ המשפטי לממשלה החליט לפרסם באופן יזום את יומנו לעיון הציבור (מש/4, להלן: ההודעה לציבור ).

2.במסגרת הבקשה שבכותרת מלינים המערערים על צירופם של שני המוצגים האמורים, ובפרט על צירופה של ההודעה לציבור. המערערים טוענים כי הם עצמם הגישו בקשה להוספת ראיות, בגדרה ביקשו בין היתר לצרף פרסום מטעם אתר "נבו" הכולל את ההודעה לציבור וכן דוגמה של יומן היועץ שפורסם. המשיבה התנגדה לצירוף המבוקש, והנה עתה צירפה לתיק מוצגיה, ללא קבלת רשות, את ההודעה לציבור הזהה בנוסחה לפרסום מטעם אתר "נבו". בכך יש, כך על פי הנטען, משום התנהלות דיונית בעייתית. המערערים הוסיפו וציינו כי צירוף ההודעה לציבור על ידי המשיבה, ללא צירוף היומן עצמו, מהווה צירוף חלקי של ראיה, ולפיכך עתרו לכך שבית המשפט יורה על צירופה של הראיה בשלמותה וכן יתיר להם להשלים טיעון ביחס לראיה זו.

3.בהחלטתי הקודמת בעניין הוריתי למשיבה להגיב לבקשה ולהבהיר מדוע לא יורה בית המשפט על הוצאת שני המוצגים (ההנחיה וההודעה לציבור) ועל מחיקת ההתייחסות אליהם במסגרת סיכומיה. בתגובתה הבהירה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה, כמו גם להוצאת המוצגים. לשיטתה, קיים שוני מהותי בין ההודעה לציבור אותה צירפה, המהווה פרסום רשמי של משרד המשפטים, לבין הפרסום של אתר "נבו", אותו כינתה כ"פרסום עיתונאי או תקשורתי" (פיסקה 8 לתגובה). לגבי ההנחיה טענה המשיבה כי אין מדובר בראיה אלא באסמכתא משפטית, וכי הנחיות של היחידה הממשלתית לחופש מידע, המתפרסמות באתר האינטרנט של משרד המשפטים, "הינן חלק מהכללים הנורמטיביים" שאין מניעה לצרפם (בדומה לחקיקה או לחקיקת משנה).

4.האמת ניתנת להיאמר, כי טענת המשיבה לגבי קיומו של שוני מהותי בין מסמך ההודעה לציבור אשר פורסם על ידי משרד המשפטים לבין פרסומו המלא והזהה של אותה הודעה במסגרת אתר "נבו", אינה משכנעת כלל ועיקר. יש לתמוה איפוא מדוע ראתה המשיבה להתנגד לבקשת המערערים לצירופו של המסמך מתוך אתר "נבו", אך צירפה את הנוסח שפורסם על ידי משרד המשפטים למוצגיה שלה.

כך או אחרת, הנקודה החשובה לענייננו היא שאין כל ספק כי ההודעה לציבור, אשר פורסמה לאחר מתן פסק הדין מושא הערעור ולאחר הגשת הערעור, לא התקבלה כראיה על ידי בית המשפט המחוזי. אף אין כל ספק כי ההודעה לציבור אינה מהווה "דין" או "חיקוק" וכי צירופה נועד לשם הוכחת עניין שבעובדה. על רקע זה, לא הייתה המשיבה רשאית לצרף את ההודעה לציבור לתיק המוצגים מטעמה ללא קבלת רשות לכך ( תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ;

ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (14.2.2007) ).

ממילא אף לא הייתה המשיבה רשאית להתייחס להודעה לציבור במסגרת הסיכומים מטעמה (סעיף 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון).

ודוק: הפתרון בנסיבות העניין אינו להיעתר לבקשת המערערים ולהרשות להם לצרף את דוגמת יומנו של היועץ, אשר לגביה תלויה ועומדת בקשה להוספת ראיות מטעמם. כך, שכן בהתאם לסדרי העבודה הנהוגים בבית משפט זה, בקשות להוספת ראיה נדונות במועד הדיון ועל ידי המותב הדן בערעור. תחת זאת, יש להורות על הוצאת ההודעה לציבור מתיק המוצגים של המשיבה ועל מחיקת ההתייחסות אליה במסגרת סיכומי המשיבה.

5.באשר להנחיה: הגם שספק בעיניי אם יש מקום להשקיף על ההנחיה ככזו השקולה ל"דין או ל"חיקוק" (השוו, עע"מ 6385/14 כהן גבעון סוכנות לביטוח (1994) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון

(15.2.2015); עניין אדרי-אל

לעיל; עע"מ 3512/06 הרשקו נ' עיריית אשדוד (1.2.2007)), הרי שבנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה החלטתי שלא להורות על הוצאתה מן התיק. זאת בשים לב, בין היתר, למהות המסמך; לשיקולי יעילות; ובפרט לכך שהמערערים לא מיקדו בקשתם בהנחיה ולא ביקשו את הוצאתה מן התיק. עם זאת, רואה אני להתיר למערערים, ככל שהם מעוניינים בכך, לתקן את סיכומי התשובה מטעמם ולכלול התייחסות נוספת להנחיה ולנפקותה.

6.אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

א.

המזכירות תשיב למשיבה את סיכומיה ואת תיק המוצגים מטעמה והיא תגיש, עד ליום 1.5.2017, סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן בהתאם לאמור לעיל.

ב.

המערערים יהיו רשאים להגיש סיכומי תשובה מתוקנים עד ליום 4.5.2017 שעה 12:00. ככל שיעשו כן, המזכירות תוציא מן התיק את סיכומי התשובה הקיימים ותתייק תחתם את סיכומי התשובה המתוקנים.

ג.

בנסיבות העניין ונוכח מחדלים דיוניים קודמים של המערערים (החלטתי מיום 29.8.2016), לא ייעשה צו להוצאות.

7.המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי.