עע"מ 2914-23 עע"מ 2914-23

כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014); דנג"ץ 7453/20 בן ארי נ' סולברג (3.11.2021)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה.

במקרה דנן, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית באשר למצבה הכלכלי, ולא כללה בבקשותיה מידע מפורט דיו בדבר נכסיה, הכנסותיה והוצאותיה. כך, לבקשה צורפו תדפיסי חשבון בנק שאינם עדכניים, ואף אינם כוללים תיעוד של הכנסות המערערת ממשכורת (תלושי שכר מחודשים ינואר ופברואר 2023 צורפו לבקשה). עוד יצוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין, ולא צורפו לה תדפיסי כרטיס אשראי ופירוט של סכומי ההוצאות של המערערת. יתרה מכך, המערערת לא הבהירה האם ביכולתה להסתייע בסביבתה הקרובה על מנת לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה בהליך, ואף לא הסבירה כיצד עלה בידה לממן את ייצוגה המשפטי.

במצב דברים זה, וכן לנוכח טענת המשיבים כי המערערת טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בהליך קמא, אין בידי להיעתר לבקשה במלואה.

לצד זאת, לנוכח אינדיקציות מסוימות לקשיים כלכליים, בשים לב למהות ההליך ומשהמשיבים הותירו זאת לשיקול דעתו של בית המשפט – ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שהמערערת תשלם אגרה בסך מופחת של 800 ש"ח ותפקיד ערובה בסך מופחת של 3,000 ש"ח.

האגרה תשולם והערובה תופקד (בהתאם לסכומים האמורים) עד ליום 4.6.2023, שאם לא כן – עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.