עע"מ 3243/12 ראובן אליאב נ. עיריית תל אביב יפו

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגנית הנשיאה, השופטת מ' רובינשטיין ) בעת"מ 1590/07 מיום 5.3.2012.

1.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש הוא הבעלים של מינימרקט הממוקם ברחוב הרברט סמואל 56 בתל-אביב. בניגוד להיתר שניתן למבקש הוא הפעיל את המינימרקט בימי שבת ומשכך הושתו עליו קנסות על ידי מפקחי המשיבה בגובה 660 ש"ח כל אחד. המבקש פנה למשיבה לקבלת היתר להפעלת המינימרקט בימי שבת נוכח מיקומו באיזור תיירותי אולם בקשתו נדחתה. בהמשך הגיש המבקש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט עמד על המסגרת הנורמטיבית לפיה למשיבה מסור שיקול דעת רחב האם ליתן לעסק היתר הפעלה בשבת אם לאו ובסופו של יום קבע כי שיקול דעתה של המשיבה שלא ליתן היתר כגון דא אינו בלתי סביר. כן דחה בית המשפט המחוזי את טענתו של המבקש שנסמכה על אכיפה בררנית. כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה ובהמשך אף בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפני.

2.

בבקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין עותר המבקש לעכב את תשלום הקנסות שהושתו עליו וכן להורות למשיבה להימנע ממתן דוחות נוספים עד להכרעה בערעור. המבקש טוען כי הערעור מעלה סוגיות מורכבות ומשכך אין לומר לגביו כי הוא נטול סיכוי. לטענתו, אי מתן עיכוב הביצוע יגרום לסגירת המינימרקט בשבת ובכך יגרמו לו ולמשפחתו נזקים קשים. המבקש מציין כי במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הוסכם בין הצדדים כי עד למתן פסק הדין על ידי בית משפט קמא יעוכב תשלום הקנסות והמשיבה תמנע ממתן קנסות נוספים. המבקש מציין עוד בבקשתו כי המשיבה מתנגדת לבקשת עיכוב הביצוע.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה.

4.

מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש בכל הנוגע לתשלום הקנסות שהושתו עליו. מבחינה זו מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי שאין בית משפט זה נוטה לעכבו נוכח העובדה כי אין לומר לגבי מצב דברים זה כי הוא בלתי הפיך ככל שהמבקש יזכה בערעורו, זאת מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי הערעור. זאת ועוד, המבקש לא העלה טענה כי אם יזכה בערעורו לא יוכל להיפרע את כספיו חזרה מהמשיבה.

5.

באשר לאי מתן קנסות נוספים עד להכרעה בערעור; ברי כי אין מדובר בסעד שניתן לתתו בשלב זה שכן עיכוב ביצוע או סעד זמני לתקופת הערעור נועדו לשמור על מצב דברים קיים, בעוד שהמצב הקיים הוא שהמבקש אינו רשאי על פי תנאי ההיתר שניתן לו להפעיל את המינימרקט בשבת. זאת ועוד מדובר בסעד העיקרי המבוקש בערעור ומשכך אין מקום להיעתר לו בטרם נשמע הערעור.