עע"מ 3461/05 מועצה מקומית כפר קרע נ. גמאל עבאדי

הבקשה שלפנינו בקשה היא כי נורה על אי חיוב המבקשות בהוצאות. בשעתו ערערו המבקשות על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעניין מכרז שבית המשפט המחוזי הכריז על משיב 1 כזוכה בו, לעומת משיב 3 שהמבקשות קבעוהו כזוכה. נדחתה, לאחר קבלת תגובות, בקשת המבקשות לעיכוב ביצוע; המשיב 1 התנגד לעיכוב והמשיב 3 תמך בערעור. נקבע (החלטת השופט רובינשטיין מיום 16.5.2005) כי "הוצאות בקשה זו, ושכ"ט בסך כולל של 5,000 ש"ח לכל צד מיוצג, לפי תוצאות הערעור".

2.בהגיע הערעור לפנינו הוברר כי נערך בינתיים הסכם בין המבקשת 1 למשיב 1, להמשך הביטוח בתנאים שנקבעו, להם הסכים המשיב 1. בכפוף לזאת "ונוכח ההסכם בין בעלי הדין", בוטל הערעור.

3.עתה עותרות המבקשות להורות על אי חיוב בהוצאות, לאור הפשרה שהושגה בערעור ולאור העובדה שכבוד בית המשפט לא נתן צו להוצאות ולשכ"ט עו"ד. המשיב 1 מתנגד, שכן לשיטתו לא היתה פשרה אלא חזרה מערעור לפי המלצת בית המשפט, ובאשר לתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע, היא חייבה עמל רב ויש מקום לפצותו עליה. משיב 3 מתנגד אף הוא לבקשה, שכן לשיטתו ביטול הערעור מותיר את ההחלטה בדבר הוצאות בענין הצו לעיכוב ביצוע – בעינה.

4.אין בידינו להיעתר לבקשה לאי חיוב בהוצאות לגבי משיב 1, מה שאין כן לגבי משיב 3. אכן, בהליך עיכוב הביצוע נגרמו למשיבים אלה הוצאות, והכלל הוא כי יש לפצות עליהן (ראו החלטת הרשם השופט יגאל מרזל בבג"צ 891/05 חב' תנובעה נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסמה) והפסיקה המפורטת שם; ראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מה' 8, 664. בתיק דנא יזמה המבקשת את הערעור, אך באה לכלל הסדר עם משיב 1, הזוכה בערכאה דלמטה, בטרם נשמע הערעור. ביני לביני נגרמו למשיבים 1 ו-3 הוצאות כאמור בגדרי הבקשה לעיכוב ביצוע (איננו נדרשים לערעור עצמו, שלגביו לא פסק ההרכב הוצאות). הערעור עצמו בוטל, אך ביטולו לא ביטל מן העולם את ההליך הקודם שגרם להוצאות. ככל שהמדובר במשיב 1, זכאי הוא להוצאותיו כפי שנקבעו בהחלטה מיום 16.5.2005. באשר למשיב 3, באנו לכלל מסקנה כי אין לזכותו בהוצאות הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן הוא היה בחזית אחת עם המבקשות, ועמדתו לא נתקבלה.

5.סוף דבר, למשיב 1, אך לא למשיב 3, ישולמו על-ידי המבקשות הוצאות לפי ההחלטה מיום 16.5.2005.