עע"מ 5408/21 נורה עודה נ. משרד האוצר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון

1.

בפניי בקשה למתן סעד זמני וכן להארכת תוקפו של צו איסור פרסום שחל על פרטיה של המבקשת, וזאת בגדרו של ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 27.7.2021 (עת"ם 45415-03-21, סגן הנשיא א' בכר ).

2.

המבקשת היא בעלת עסק למתן שירותים פיננסיים הפועל זה כ-15 שנים. בעבר פעלה המבקשת בהתאם למשטר המשפטי הקודם שחל על עיסוק זה לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ובהמשך, עם חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח ), היא הוסיפה לפעול מכוח הסדר המעבר שליווה את כניסתו לתוקף. בהתאם להסדר זה, ביום 18.5.2017 וביום 21.5.2018 המבקשת הגישה בקשות לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הוא המשיב – לקבלת רישיון בסיסי למתן אשראי ורישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי.

3.

מבלי להידרש לפירוט שאינו דרוש להליך שבפני, יצוין כי ביום 1.4.2020 המשיב הודיעה למבקשת כי בכוונתו לדחות את בקשותיה, נוכח מידע מודיעיני שהתקבל ממשטרת ישראל ואשר ממנו עולה כי בן זוגה של המבקשת, שאף מילא תפקיד בעסק באותו שלב, מעורב בביצוע עבירות של הלבנת הון. בהמשך, לאחר שניתנה למבקשת האפשרות לשטוח את טיעוניה בכתב ולאחר ששב ובדק את המידע האמור, ביום 11.3.2021 החליט המשיב לדחות את הבקשות למתן הרישיונות. בהתאם לכך, נדרשה המבקשת לחדול מכל פעילות של מתן אשראי חדש לאלתר וכן ניתנו לה 60 ימים לשם חיסול עסקיה.

4.

ביום 21.3.2021 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי שכוונה נגד החלטת המשיב בעניינה. בתמצית, המבקשת טענה כי החלטת המשיב היא בלתי מידתית ובלתי סבירה וכי היא פוגעת יתר על המידה בחופש העיסוק שלה. בין היתר, נטען כי בן זוגה של המבקשת אינו קשור לעסק עצמו וכי לא ניתן לדחות את בקשותיה על יסוד מידע שאינו נוגע בהתנהלותה שלה. כן נטען שקיים פסול בהסתמכותו של המשיב על מידע מודיעני חסוי שלא הוצג בפני המבקשת, ואף בכך שלא ניתנה לה הזדמנות לטעון בעל-פה.

5.

להשלמת התמונה, יצוין כי בד בבד עם הגשת העתירה הגישה המבקשת גם בקשה למתן סעד זמני, וכן לקיום הדיון בדלתיים סגורות ולאיסור פרסום. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ארעי המעכב את כניסתה לפועל של החלטת המשיב ככל שזו נגעה להפסקת פעילות של מתן אשראי חדש. כמו כן, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו איסור פרסום ועל קיום הדיון בעתירה בדלתיים סגורות. ביום 5.4.2021 ניתן צו ארעי נוסף על-ידי בית המשפט המחוזי המורה על שמירת המצב הקיים בכל הנוגע לפעילותה של המבקשת.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקשת בקבעו שלא נמצאה עילה להתערבות בהחלטתו של המשיב. בעשותו כן, בית המשפט המחוזי הבהיר כי, בניגוד לטענת המבקשת, במסגרת בחינת בקשה להענקת רישיון מכוח חוק הפיקוח, ניתן להסתמך גם על מידע מודיעיני חסוי. בהמשך לכך, ולאחר שעיין בחומר הראיות החסוי וקיים דיון במעמד צד אחד, מצא בית המשפט המחוזי כי בן זוגה של המבקשת נוטל חלק פעיל לכאורה בעסק, וכי עולה מן החומר המודיעיני שהוא מעורב לכאורה בפעילות עבריינית בתחום הלבנת ההון ברף חומרה גבוה. בנסיבות אלו, ומאחר שלא ניתן ליצור אבחנה ברורה בין המבקשת ובן זוגה לעניין ניהול העסק, נקבע כי לא נפל פגם בהחלטה לדחות את הבקשות לקבלת הרישיונות. לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה אף את יתר טענותיה של המבקשת, בציינו, בין היתר, כי זכות הטיעון שלה לא נפגעה. על כן, בסיכומו של דבר, נקבע כי על המבקשת לחדול מפעילות פיננסית עד ליום 29.9.2021 ולחסל את עסקיה כדרישת המשיב. כמו כן, נקבע כי צו איסור הפרסום שהוצא מבוטל וכי החלטה זו תיכנס לתוקפה בתוך 14 ימים.

7.

ביום 5.8.2021 הגישה המבקשת ערעור על כך לבית משפט זה. כאמור בפתח הדברים, בצדו של הערעור הוגשה גם הבקשה שבפני, המכוונת למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, וכן להארכת צו איסור הפרסום שעליו הורה בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור להתקבל טובים בהתייחס לטענותיה באשר לפגמים שנפלו לשיטתה בהחלטת המשיב, וכן מוסיפה כי אף מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. בהקשר זה, הודגש כי המבקשת פועלת בתחום השירותים הפיננסיים מאז שנת 2006 וכי דחיית הבקשה תגרום לפגיעה קשה במקור פרנסתה. לבסוף, נטען כי פרסום פסק דינו של בית המשפט המחוזי ברבים בשלב זה יגרום לנזק בלתי הפיך אשר לא ניתן יהיה לתיקון אף אם יתקבל בסופו של יום ערעורה.

8.

בו ביום הוריתי על קבלת תגובת המשיב לבקשה עד ליום 15.8.2021. כן הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על פרסום פרטיה של המבקשת עד למתן החלטה אחרת.

9.

ביום 26.8.2021, בהתאם לארכות שניתנו לצורך כך, הגיש המשיב את תגובתו, ובה נטען כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות. המשיב מדגיש כי לגוף הדברים סיכויי הערעור נמוכים, תוך שהוא סומך ידו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. באשר למאזן הנוחות, נטען כי המשך עיסוקה של המבקשת עלול לפגוע באינטרס הציבורי, בשים לב לטיב המידע החסוי שעומד בבסיס החלטתו של המשיב ולתכליותיו של חוק הפיקוח. לבסוף, המשיב מדגיש כי יש לדחות אף את הבקשה למתן צו איסור פרסום על פרטי המבקשת, נוכח העניין הציבורי בנושא הערעור, הן מבחינתו של ציבור מבקשי הרישיונות והן מבחינת הציבור הרחב.

10.

להשלמת התמונה, יצוין כי בד בבד עם הגשת תגובתו הגיש המשיב לעיונו של בית המשפט אף מעטפה סגורה שכללה חומר חסוי. אקדים ואבהיר כי נתתי את החלטתי זו לאחר שאף אני עיינתי בחומר האמור.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ולאחר שהתרשמתי כאמור מן החומר החסוי שהובא לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

12.

כידוע, נקודת המוצא לענייננו, כמו בהליכים אחרים, היא כי אין בהגשת ערעור על פסק דין שניתן בעתירה מינהלית כדי לעכב את ביצועו (ראו: תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). על מנת לסטות מכלל זה, על צד המבקש סעד זמני להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: עע"ם 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון , פסקה 8 (28.7.2020); עע"ם 4601/21 סלים א.נ. ניהול והשקעות בע"מ נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון , פסקה 10 (1.8.2021) (להלן: עניין סלים )). כן נקבע כי בבחינת מאזן הנוחות על בית המשפט להידרש אף לשיקול של פגיעה באינטרס הציבורי (ראו: עע"ם 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 11 (11.5.2017)). אפנה לבחינת הבקשה בהתאם לאמות מידה אלה.

13.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן לומר בזהירות המתבקשת כי בפני המבקשת ניצבת משוכה גבוהה. זאת, בשים לב לחזקת התקינות ממנה נהנה המשיב ונוכח קביעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס להליך שבו התקבלה ההחלטה בעניינה של המבקשת וביחס לסבירותה.

14.

התרשמותי היא שאף מאזן הנוחות אינו נוטה לעבר קבלת הבקשה. אכן, אין להמעיט בפגיעה הכלכלית שצפויה להיגרם למבקשת אם תאלץ לחדול מפעילותה בטרם יוכרע הערעור. לצד זאת, יש להדגיש כי עיקר טענותיה של המבקשת בהקשר זה נגעו לנזקים כלכליים ולפגיעה במוניטין אשר ניתנים לתיקון באמצעות פיצוי כספי (ראו:

עע"ם 1418/21 ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון , פסקה 14 (22.3.2021);

עע"ם 4599/21 סולטאן נ' המפקח על נתוני שירותים פיננסיים - משרד האוצר , פסקה 11 (26.7.2021)). על כך יש להוסיף כי אל מול הפגיעה שתיגרם למבקשת עומד גם האינטרס הציבורי החשוב במניעת פעילותם של גורמים עבריינים בתחום המטבע והאשראי (ראו: עע"ם 1957/20 שיא שי עד בע"מ נ' המפקח על השירותים הפיננסיים , פסקה 11 (7.4.2020)).

15.

לא מצאתי לקבל את הבקשה אף ככל שכוונה לאיסור פרסום פרטיה של המבקשת. כידוע, ככלל, בהתאם לעקרון פומביות הדיון, ברירת המחדל היא פרסום של פסק דין, לרבות שמות הצדדים, אלא בהתקיים אחד החריגים הקבועים לכך בדין (ראו: סעיפים 68 ו-70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט )). בנסיבות העניין, המבקשת טענה כי המקרה דנן נופל בגדר החריג שעניינו מניעת פגיעה חמורה בפרטיות (ראו: סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט). אולם, לאמיתו של דבר, עיקר טענותיה במישור זה לא נגעו לפגיעה שתיגרם לפרטיותה, כי אם לנזק שעלול להיגרם לפרנסתה ולאמינותה. אשר על כן, דין הבקשה להידחות (השוו: עניין סלים , בפסקה 12).

16.

סוף דבר: הבקשה נדחית הן לעניין הסעד הזמני עד להכרעה בערעור והן לעניין איסור הפרסום. הצו הארעי שעליו הוריתי ביום 5.8.2021 – מבוטל. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 שקלים.