פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
5466/13 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערות:
1. עמותת "הכל חינוך"
2. הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך הפקולטה למשפטים
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד החינוך
2. עיריית רמת גן
3. מנהל אגף חינוך בעיריית רמת גן
4. שר החינוך
5. מנכ"ל משרד החינוך
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו, שדחה את עתירתן של המערערות – עמותת "הכל חינוך" והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה – בקשר למדיניות הרישום של עיריית רמת-גן לכיתות ט בבתי הספר העל-יסודיים.
בבקשה שלפניי טוענות המערערות, בין היתר, כי לשיטתן לא יהיה מקום לחייבן בהוצאות בהליך זה, אף אם יידחה הערעור; כי חיובן בהפקדה כספית ישליך על פעילותן הציבורית; וכי הערעור מעלה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית רבה. המערערות מדגישות כי מוכנות הן להפקיד התחייבות לתשלום הוצאות, או חלופה אחרת שיקבע בית המשפט. המשיבים 1, 5-4 הודיעו כי מסכימים הם להפחתה מסוימת של סכום העירבון – אך לא לפטור מלא; המשיבים 3-2 סבורים כי דין הבקשה להידחות.
אין בידי להיעתר לבקשה.
כידוע, מצוות הדין היא שבהליך ערעורי יופקד עירבון להבטחת תשלום הוצאות הצד שכנגד. תכליתו של העירבון היא להבטיח כי בעל-דין הנגרר להליך נוסף לא יתקשה בגביית הוצאות שתפסקנה בערעור, ככל שתפסקנה. בית המשפט עשוי להורות על מתן פטור מעירבון, אך זאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: הוכחת חוסר יכולת כלכלית, וקיום סיכויים טובים להליך.
כללים אלה חלים גם בהליכים בעלי אופי ציבורי. אכן, כלל הוא כי "החובה להפקיד עירבון חלה גם בהליכים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות" (בר"ם 10956/08 סיאם נ' עיריית ירושלים
(29.1.2009)). עם זאת, כאשר מדובר בהליכים בעלי משמעות ציבורית כללית, עשויה להיות לכך השפעה על שיעור העירבון . קביעה זו מבוססת בעיקר על הגישה המאופקת יחסית בכל הנוגע להטלת הוצאות בהליכים המעלים סוגיה ציבורית חשובה, כשלעניין זה מובאים בחשבון מעמדו של יוזם ההליך, חשיבות האינטרס הציבורי שמבקש הוא לקדם, והיעדר עניין אישי בהליך (ראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק"
(16.6.2005); ראו גם עע"מ 3307/04 קול אחר בגליל נ' המועצה האזורית משגב (10.5.2004); דנג"ץ 9865/06 ח"כ אילטוב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (11.2.2007)).
הנה
כי כן, גם בהליכים בעלי אופי ציבורי, או כאלה המוגשים על-ידי "עותר ציבורי", החובה להפקיד עירבון בשלב הערעור בעינה עומדת – אף שלמהות ההליך ולזהותו של יוזם ההליך עשויה להיות השפעה על הסכום שיופקד. על כן, בהיעדר טענה מבוססת בדבר מניעה כלכלית להפקיד עירבון, אין בדרך-כלל הצדקה למתן פטור מהפקדת עירבון, ובאותה מידה אין מקום להסתפק ב"התחייבות עצמית" שכלל אינה נחשבת חלופת עירבון לצורך תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו בש"א 5385/09
עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009)).
בענייננו, המערערות אינן מפרטות נתון כלשהו באשר למצבן הכלכלי, ואינן מצרפות לבקשתן תצהיר או אסמכתא כלשהי. המערערות טוענות בכלליות כי לגופים מסוגן יש משאבים מוגבלים; כי הטלת הוצאות במקרים בעלי חשיבות ציבורית תגרום "אפקט מצנן"; וכי דרישה להפקדה כספית תשליך על פעילותן. אולם, בטענות כלליות אלה לא סגי כדי להצדיק פטור מהפקדת עירבון, שאחרת משמעות הדבר הייתה כמעט פטור אוטומטי בהליכים המוגשים על-ידי עמותות וארגונים, בניגוד לדין ולפסיקה. ודוק: ברי כי אין להכריע בשלב זה אם תפסקנה הוצאות בסופו של ההליך אם לאו. לענייננו, די בכך שקיימת אפשרות שתפסקנה הוצאות (אציין כי בבית המשפט קמא נפסקו הוצאות בסך 30,000 ש"ח), ובכך שלא הוכח, למעשה גם לא נטען, כי אין באפשרותן של המערערות להפקיד עירבון. כמובן, אם יזכו המערערות בערעור או שבית המשפט יימנע מפסיקת הוצאות לחובתן, יושב להן העירבון בכפוף להיעדר מניעה בדין.
אשר על כן, אין מקום לפטור מהפקדת עירבון. עם זאת, בנסיבות העניין ראיתי לנכון לקבוע עירבון בשיעור מתון בשיעור של 15,000 ₪. המערערות יפקידו את העירבון תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ"א באלול תשע"ג (27.8.2013).
גיא שני
ר ש ם