דנג"ץ 9865/06 ח"כ רוברט אילטוב נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה

בפניי שתי עתירות לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 15.11.06 בבג"ץ 8379/06 ובבג"ץ 8411/06, שבו נדחו עתירות העותרים למניעת סגירתם והריסתם של גני אירועים הבנויים שלא כדין בכלל, ולמניעת הריסתו של גן האירועים "גן השקמים", הסמוך למושב בני ציון, בפרט.

בפסק הדין נשוא העתירה שבפניי, שניתן מפי השופט א' רובינשטיין ובהסכמת השופטות מ' נאור ו ד' ברלינר , נדחתה טענת העותרים כי יש למנוע את סגירתם והריסתם של גני האירועים שלגביהם הוגשו העתירות נוכח החלטה בנושא שקיבלה ביום 25.1.06 הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. על-פי הנטען, באותה החלטה נקבע כי יש לקיים "הליך שמטרתו מתן הזדמנות לגני האירועים להכשיר את פעילותם, וזאת באופן מזורז, תוך מזעורם של חסמים בירוקרטיים", אולם לטענת העותרים החלטה זו של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לא קוימה.

עתירתו של ח"כ רוברט אילטוב, שנסבה על מדיניות המשיבה 1 כלפי גני אירועים בכלל, נדחתה מן הטעם שסיכום הדיון שניתן מפי יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה אינו מהווה על-פי דין הוריה אופרטיבית לרשויות אכיפת החוק ואין לראותו כחוסם אכיפת החוק. העתירה האחרת שהוגשה, שנסבה על סגירתו של "גן השקמים", נדחתה לאחר שנקבע כי מטרתה היא לעקוף את ההחלטות השיפוטיות הקודמות, בתחום הפלילי, המינהלי והאזרחי, שניתנו בעניינו של גן זה ועל ידי כך לדחות את הקץ ולמנוע את הריסת הגן, שפעל במשך קרוב לשבע שנים שלא כחוק.

בעתירות לדיון נוסף שבפניי טוענים העותרים כי בפסק הדין נשוא העתירה נקבעה הלכה חדשה וקשה, העומדת בסתירה להלכות קודמות שנקבעו בבית משפט זה. טענות העותרים מתמקדות בקביעה של בית המשפט כי סיכום הדיון של יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה אינו מהווה על-פי דין הוריה אופרטיבית לרשויות אכיפת החוק. לטענת העותרים קביעה זו מנוגדת להלכות שנקבעו בבית משפט זה באשר למדיניות המרוסנת והזהירה אותה יפעיל בית המשפט בבואו להפעיל ביקורת שיפוטית לגבי החלטות הכנסת. כן מעלים העותרים בעתירותיהם טענות באשר לתוצאה הקשה, שאליה יביא פסק הדין נשוא העתירות, מבחינתם של אלפי העובדים בגני אירועים באזור המרכז, שעלולים לאבד את מקום עבודתם. המשיבה 1 בתגובה שהגישה לעתירה בנוגע ל"גן השקמים" (דנג"ץ 510/07) טוענת כי פסק הדין נשוא העתירה אינו עומד בתנאים לקיום דיון נוסף הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט והוא מיישם הלכות ותיקות שנקבעו בבית משפט זה, לפיהן אין מקום לעקוף את החלטותיהן הסופיות של הערכאות השיפוטיות הפליליות באמצעות נקיטה בהליכים מינהליים.

דין העתירות לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירות לא נקבעה הלכה חדשה כלשהי, וודאי של נקבעה בהן הלכה ממין ההלכות המצדיקות את קיומו של ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף. בקביעה לפיה אין לסיכום הדיון של יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה תוקף משפטי מחייב כלפי רשויות האכיפה אין משום הלכה חשובה, קשה או חדשה אלא מדובר בתיאור מדויק של המצב המשפטי הנוהג. אף אין ממש בטענה כי קביעה זו עומדת בסתירה להלכות שנפסקו בבית משפט זה באשר להיקף הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת (ראו, בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל , פ"ד נט(2) 14, 55-53). משלא נקבעה בפסק הדין הלכה כלשהי הוא אינו עומד בתנאי הבסיסי לקיום דיון נוסף, הקבוע בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (ראו, דנג"ץ 2197/06 בנימיני נ' מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות (טרם פורסם)).

אשר על כן, העתירות נדחות. העותרים בדנג"ץ 510/07 ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח לטובת המשיבה 1.