החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 9150/09 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. השמורה בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הבקשה לפטור את העמותה המערערת מהפקדת ערבון, מאחר שלא הוכח חוסר יכולת כלכלית ולא נשלל הסיכוי לפסיקת הוצאות. נקבע כי למהות ההליך הציבורי השפעה על שיעור הערבון, והוא נקבע ל-5,000 ₪ בלבד. תכלית הערבון היא הבטחת הוצאות בלבד ולא פיצוי על נזקים עקיפים.

העובדות

המערערת, עמותה לקידום הגנת איכות הסביבה, הגישה ערעור מינהלי והגישה בקשה לפטור מהפקדת ערבון. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי הערבון צריך לבטא את הנזק שנגרם לפרויקט שלהם. המערערת לא טענה ולא הוכיחה חוסר יכולת כלכלית, ולא נמצא כי הסיכוי לפסיקת הוצאות נמוך עד לביטול הצורך בערבון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עמותה המשמשת כעותר ציבורי פטורה מחובה להפקיד ערבון להוצאות בערעור
  2. 2.מהו שיעור הערבון הראוי בהליך ערעור בעל אופי ציבורי שבו לא צפויה פסיקת הוצאות גבוהה

הלכות

  1. 1

    החובה להפקיד ערבון חלה גם על ערעורים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא עותר ציבורי כמו עמותה

    ״החובה להפקיד ערבון מתפרשת גם על ערעורים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לגבי עותר ציבורי נקודת המוצא היא קיום חובה להפקיד ערבון, ובהעדר טענה ספציפית לחוסר יכולת כלכלית לא יפטר יוזם ההליך מערבון

    ״גם לגבי עותר ציבורי נקודת המוצא היא כי קיימת חובה להפקיד ערבון ובהעדר טענה ספציפית בדבר חוסר יכולת כלכלית״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    למהות ההליך כערעור בעניין מינהלי השלכה על שיעור הערבון, במיוחד בהליכים בעלי משמעות חברתית או ציבורית כללית

    ״למהות ההליך כערעור בעניין מינהלי השלכה על שיעור הערבון, וזאת במיוחד כאשר המדובר בהליכים בעלי משמעות חברתית״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    תכליתו של הערבון היא הבטחת תשלום הוצאות המשפט שייפסקו בלבד, ולא העמדת מקור פיצוי לנזקים עקיפים הכרוכים בהליך

    ״כל תכליתו של הערבון היא הבטחת תשלום הוצאות המשפט שייפסקו בערעור, ולא העמדת מקור פיצוי בגין נזקים עקיפים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • פטור מהפקדת ערבון
  • עותר ציבורי
  • עמותה
  • הוצאות
  • אינטרס ציבורי
  • חוסר יכולת כלכלית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

עע"ם

9150/09 - א'

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

המערערת:

אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה

נ ג ד

המשיבים:

1. השמורה בע"מ

2. אברהם יוסף

3. המועצה הארצית לתכנון ובניה

4. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה

5. הועדה המקומית לתכנון ולבניה - חיפה

6. אורן שוש ואח'

7. צפורה בונה

8. אבנר בן נון

9. מלכה בן נון

10. אברהם גולובניץ

11. שלומית גינצבורג

12. צילה ד"ר ויס

13. יוסף דופלט

14. נורית דופלט

15. אילנה הויברגר

16. בנימין הסה

17. מיכאל וולצקי

18. צפורה וולצקי

19. אברהם ונציה

20. טובה ונציה

21. יליזבטה זינגרמן

22. ירון חנן

23. דוד טובול

24. דוד כהנא

25. דוד כץ

26. שושנה כץ

27. אילנה מצגר

28. גדי מצגר

29. חוה נדיר

30. אביבה נין-נון

31. שמואל נין-נון

32. דורית סטופ

33. שמעון סטופ

34. אילנה סלס

35. נירה עדן

36. שרה פז

37. נפתלי ודינה פנצק

38. יהודה קופרשטוק

39. עתידה קרחי

40. יהודית ריבר

41. מיכאל ריבר

42. עליזה שטרק

43. אהוד ומלכה שמיר

44. נועה שפילברג

45. בלוריה תורג'מן

46. עמרם תור'גמן

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

לפניי בקשה מטעם המערערת לפטור מהפקדת ערבון, לה מתנגדים המשיבים 1 ו-2. הבקשה מבוססת על הטענה כי הערעור מעלה סוגיה בעלת משמעות ציבורית רחבה מאוד ויש אינטרס ציבורי מבוהק בבירורה. המערערת מציינת דבר היותה עמותה שמטרתה קידום ההגנה על איכות הסביבה בישראל, צודקים המשיבים 1 ו-2 בטענה כי החובה להפקיד ערבון מתפרשת גם על ערעורים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות (ראו, למשל, עע"מ 37/08 תושבים למען מינהל תקין בלוד נ' מגדל הזוהר לבניין בע"מ (לא פורסם, 16.1.2008); בר"מ 10956/08 סיאם נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 29.1.2009); עע"מ 5514/09 אסתר סבא ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 8.11.2009)). גם לגבי עותר ציבורי נקודת המוצא היא כי קיימת חובה להפקיד ערבון ובהעדר טענה ספציפית בדבר חוסר יכולת כלכלית, לא יופטר יוזם ההליך מערבון, תוך חשיפת הצד שכנגד לקשיים בגביית הוצאות.

יחד עם זאת, למהות ההליך כערעור בעניין מינהלי השלכה על שיעור הערבון, וזאת במיוחד כאשר המדובר בהליכים בעלי משמעות חברתית או ציבורית כללית. הדבר נעוץ, בין היתר, במדיניות המאופקת בעניין הטלת הוצאות בהליכים המעלים סוגיה ציבורית חשובה (ראו, ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" (טרם פורסם, 16.5.2005)) וברצון שלא להכביד יתר על המידה על עותרים ציבוריים (ראו, עע"מ 3307/04 קול אחר בגליל ואח' נ' המועצה האזורית משגב (לא פורסם, 10.5.2004); דנג"ץ 9865/06 ח"כ אילטוב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (לא פורסם, 11.2.2007)).

במקרה שלפניי, המערערת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי אין באפשרותה להפקיד ערבון. בנוסף, לא שוכנעתי כי ההיתכנות של פסיקת הוצאות היא כה נמוכה, עד כי נשמטת כליל ההצדקה לחיוב להפקיד ערבון. במצב דברים זה לא ניתן לפטור את המערערת מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, אופי ההליך וכלל נסיבות העניין מלמד על כך שלא צפויה פסיקת הוצאות בשיעור גבוה וככל שייפסקו הוצאות יהיה זה לטובת משיבים 1 ו-2 בלבד. שמכך ניתן להסתפק במקרה דנן בערבון בסכום נמוך יחסית, של 5,000 ₪.

יוער כי בקביעת שיעור הערבון לא ראיתי מקום להתחשב בטענת משיבים 1 ו-2 כי הערבון צריך לבטא את הנזק שנגרם לקידום הפרויקט שלהם בגין הגשת הערעור. כל תכליתו של הערבון היא הבטחת תשלום הוצאות המשפט שייפסקו בערעור, ולא העמדת מקור פיצוי בגין נזקים עקיפים הכרוכים בקיום ההליך הערעורי.

סיכומו של דבר,

על המערערת להפקיד ערבון בסך 5,000 ₪. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"א בטבת

תש"ע (7.1.2010).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1החובה להפקיד ערבון חלה גם על ערעורים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הוא עותר ציבורי כמו עמותה
  2. 2לגבי עותר ציבורי נקודת המוצא היא קיום חובה להפקיד ערבון, ובהעדר טענה ספציפית לחוסר יכולת כלכלית לא יפטר יוזם ההליך מערבון
  3. 3למהות ההליך כערעור בעניין מינהלי השלכה על שיעור הערבון, במיוחד בהליכים בעלי משמעות חברתית או ציבורית כללית
  4. 4תכליתו של הערבון היא הבטחת תשלום הוצאות המשפט שייפסקו בלבד, ולא העמדת מקור פיצוי לנזקים עקיפים הכרוכים בהליך