פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
7537/12 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא
כדין
2. משרד הפנים
בקשה לפטור מאגרה
החלטה
בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בערעור שבכותרת הנסוב על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בו נדחתה עתירתה של המערערת לקבלת מעמד של פליטה.
1.
בתצהיר התומך בבקשה מציינת המערערת כי משכורתה הממוצעת עומדת על 5,000 ש"ח, כי יש לה חוב בסך של 21,000 ש"ח ודמי השכירות שלה עומדים על 1,700 ש"ח. עוד היא מציינת כי אין לה חשבון בנק, אין לה רכב ואין בני משפחה או חברים היכולים או מוכנים לסייע לה כלכלית. לבסוף היא מציינת כי בבית המשפט קמא שילמה אגרה בשיעור מופחת.
המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה שהערעור אינו מגלה כל עילה וממילא סיכוייו להתקבל נמוכים. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה שהוגשה כללית ביותר, כי המערערת לא צירפה כל מסמך התומך בטענתה לחוסר יכולת כלכלית וכי מהנתונים שציינה דווקא עולה כי יש בידה לשאת בתשלום האגרה. המשיבים מוסיפים כי מאותם טעמים הם מתנגדים גם לפטור מחובת הפקדת עירבון.
2.
אין בידיי להיעתר לבקשת הפטור במלואה.
על-פי תקנה 14(ג)
לתקנות בתי המשפט (אגרות),
תשס"ז-2112,
מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים - האחד,
הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והשני, כי ההליך מגלה עילה. בענייננו, התנאי הראשון לא הוכח כדבעי ויש ממש בטענת המשיבים לפיה המערערת נמנעה מלפרוש תשתית עובדתית וראייתית מלאה בדבר יכולתה הכלכלית. כך למשל, לא ציינה כיצד עלה בידה לשאת בתשלום האגרה, אם כי בשיעור מופחת, בבית המשפט קמא וכיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי בבית המשפט קמא ובהליך זה, ובנוסף לא צירפה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה בדבר הכנסתה והוצאותיה. הדברים יפים בפרט בהינתן העובדה שבהחלטת בית המשפט קמא לעניין מתן הפטור הובהר למערערת כי עליה לבסס טענתה בדבר חוסר יכולת כלכלית. משכך לא ניתן להיענות לבקשת המערערת לפטור מלא מתשלום אגרה.
יחד עם זאת בהינתן פערי הכוחות בין הצדדים ונוכח העובדות אשר כן פורטו בתצהיר שהוגש; מהות ההליך; ונסיבות חייה של המערערת אשר על פיהן ניתן אכן להניח כי מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים, ראיתי לנכון להעמיד את סכום האגרה על שיעור מתון ביותר של 200 ש"ח.
3.
הטעמים עליהם עמדתי לעיל, כמו גם העובדה שהמערערת חוייבה בתשלום הוצאות בבית המשפט קמא, מובילים למסקנה כי אין מקום לפטור את המערערת גם מתשלום עירבון אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך (וראו התנאים למתן הפטור בע"א
3477/11 שני נ'
עו"ד ארז חבר,
נאמן לנכסי החייב , פסקה 7 (לא פורסם, 3.10.2011)), אך כי ראוי להעמיד גם את סכום העירבון על סכום מתון, ובנסיבות העניין אני מורה כי זה יעמוד על 2,000 ש"ח.
האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחיה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, ז' בכסלו תשע"ג
(21.11.2012).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת