עע"מ 794-21 עע"מ 794-21

המערער הוא חבר קיבוץ שדה בוקר, המשיב 2, מאז שנת 1984. זה מספר שנים הוא מנהל הליכים משפטיים שונים המשקפים את אי הסכמתו הנמשכת להחלטות הנוגעות לניהול הקיבוץ, בעיקר בכל הנוגע להליכים של קבלת חברים חדשים והתחדשות.

הערעור הנוכחי נסב על מקטע נוסף של אי הסכמות אלה, זו הפעם בכל הנוגע למספר תיקונים שהוכנסו בתקנון הקיבוץ. העתירה שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נגד המשיבים – רשם האגודות השיתופיות והקיבוץ – התקבלה ביחס לשניים מהתיקונים, שלגביהם נקבע כי יש להביאם מחדש לאישור האסיפה, ונדחתה בעניינם של תיקונים אחרים.

המערער לא השלים עם כך ומכאן הערעור.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים אנו סבורות שדין הערעור להידחות מן הטעמים האמורים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאותו אנו מאמצות בתוקף סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

למעשה בתום הדיון סברנו כי טוב יעשה המערער אם יחזור בו מן הערעור, שלא מצאנו לו בסיס בדין, ואף שיקפנו את הדברים למערער מתוך הבנה שכך ייטב לחיי הקהילה שבהם הוא משולב. אולם, המערער בחר לעמוד על הערעור, ואין ספק שהיה זכאי לכך.

מתוך תקווה שחרף המשקעים הקיימים יוכלו הצדדים לנתב את דרכם המשותפת בקהילה שבטובתה הכל חפצים – איננו עושות הפעם צו להוצאות.

סוף דבר: הערעור נדחה.