פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
8277/17 - ב'
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
עלאא זיוד
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתיק
עת"מ 57857-05-16 שניתן ביום 6.8.2017 על ידי כבוד השופט א' אליקים
בשם המבקש:
עו"ד סאוסן זהר ועו"ד עודד
פלר
בשם המשיב:
עו"ד רועי שויקה
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' אליקים ) מיום 6.8.2017 בעת"מ 57857-05-16. במסגרת פסק הדין, נעתר בית המשפט לבקשת שר הפנים והורה על ביטול אזרחותו של המבקש, מכוח סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. זאת, נוכח פיגוע דריסה ודקירה שביצע המבקש, אשר בגינו הורשע, בין היתר, בארבע עבירות של ניסיון לרצח, ונגזרו עליו 25 שנות מאסר לריצוי בפועל. יחד עם זאת, שר הפנים הודיע כי יינתן למשיב רישיון לישיבת ארעי בישראל (א/5).
2.
על פסק הדין הוגש ערעור, בגדרו נטען כי בהליך שלילת האזרחות נפלו פגמים מהותיים, וכי גם לגופו של עניין פסק הדין מבטא סטייה קיצונית מעקרונות יסוד חוקתיים ומינהליים.
3.
לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. המבקש הדגיש כי עסקינן בפסק דין ראשון מסוגו, והוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, מפני שלביטול אזרחות יש השלכות חמורות ואילו היענות לבקשה לא תגרום נזק כלשהו לאינטרס הציבורי. המשיב התנגד לבקשה. לשיטתו, סיכויי הערעור אינם גבוהים, וגם מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, משום שהלה ממילא אסיר ואין לפסק הדין השפעה מעשית על זכויותיו. לעומת זאת, נטען כי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול לפגוע ב"אפקט ההרתעתי" של פסק הדין.
4.
כידוע, הנטל להראות הצדקה לעיכוב ביצוע פסק דין מוטל על כתפי המבקש, והגשת ערעור, כשלעצמה, איננה מהווה עילה לעיכוב ביצוע (ראו, למשל, עע"מ 8401/17 המועצה המקומית תל-מונד נ' אברבוך
(31.10.2017) ).
בענייננו, נטען ולא נסתר, כי מדובר בפסק הדין הראשון בהיסטוריה המשפטית בו הורה בית המשפט על ביטול אזרחות בעילה של הפרת אמונים. לכן, לא אדרש במסגרת זו לסיכויי הערעור.
אשר למאזן הנוחות, הרי שלעיכוב הביצוע אין ככל הנראה נפקות מעשית בהתחשב בכך שהמבקש הוא אסיר אשר אמור לסיים את ריצוי עונשו בשנת 2040. מנגד, נוכח אופיו התקדימי של פסק הדין, ובהינתן שהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין היא שינוי המצב הקיים בדרך של שלילת האזרחות מהמבקש, איני סבור כי ייגרע חלקו של הציבור אם המצב הקיים יישאר על כנו עד להכרעה בערעור. שאם לא כן, ואם וככל שהערעור יתקבל – ואיני מביע כל דעה בנושא לגופו - יהיה צורך בהליך נוסף של השבת האזרחות.
לפיכך אני נעתר לבקשה, ומורה על עיכוב ביצוע אקט שלילת האזרחות עד להכרעה בערעור.
ניתנה
היום, כ"ד בכסלו התשע"ח (12.12.2017).
ש ו פ ט