פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
8675/11
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש (המערער):
mespen mezmor tedessa
נ ג ד
המשיבים:
1. יחידת הטיפול במבקשי מקלט
2. מנהל מינהל האוכלוסין
3. משרד הפנים
בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בעת"מ 53634-06-11
שניתן על ידי כבוד השופטת מ' סוקולוב
בשם המבקש (המערער):
עו"ד יוהנה לרמן
בשם המשיבים:
עו"ד עומרי אפשטיין
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקתו של המבקש מן הארץ וזאת עד להכרעה בערעור.
המבקש הינו אזרח אתיופיה, הסתנן לישראל ונעצר בתאריך 21.4.10. לאחר שנערכו לו מספר תשאולים הוא ביקש לקבל מעמד של פליט. משנדחתה בקשתו הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (עת"מ 53634-06-11, כבוד השופטת מ' סוקולוב ). נקבע שהמבקש אינו עומד בקריטריונים הדרושים לקבלת מעמד של פליט. מכאן הוגש הערעור יחד עם הבקשה שלפניי.
2.
לטענת המבקש הוא משתייך לקבוצת אורומו, שהינה קבוצה אתנית הנרדפת על ידי השלטונות באתיופיה. לטענתו, החל משנת 2005 שטף גל אלימות קשה את אתיופיה, אחיו ואביו נרצחו על ידי השלטונות על רקע פעילותם הפוליטית במפלגת ה – Oromo Liberation Front (להלן : OLF ). בית המשפחה נשרף וכל רכושם נגזל. לגרסתו, הוא נמלט מארצו בשל הסכנה הממשית הנשקפת לחייו. על רקע האמור סבור המבקש כי סיכויי הערעור טובים, הואיל והוא הוכיח שהוא זכאי לקבלת מעמד של פליט. לטענתו, בית משפט קמא הסתמך על פסיקה ישנה, בעוד פסיקה עדכנית ברחבי העולם מלמדת כי בתי המשפט הכירו בכך שדי בחברות או חשד במעורבות ב – OLF כדי לבסס עילה לקבלת מעמד של פליט. לטענתו, שגה בית המשפט בנותנו משקל לראיונות שנערכו לו, הואיל ולא היה לו תרגום נאות והוא לא קיבל ייצוג הולם. באשר למאזן הנוחות, נטען כי דחיית הבקשה תוביל לשינוי המצב הקיים והשבתו למדינתו, בה נשקפת לו סכנה לחייו ובכך יתייתר הערעור הלכה למעשה. בעוד שמנגד לא ייגרם כל נזק למשיבים אם ימתינו עד להכרעה בערעור.
מנגד טוענים המשיבים כי סכויי הערעורים נמוכים. בית משפט קמא בחן את הנסיבות הפרטניות של המבקש וקבע שגרסתו אינה עומדת בקריטריונים הדרושים לקבלת מעמד וכי החלטת המשיבים סבירים וראויה. נקבע שהוא אינו אמין וכי לא נשקפת לו סכנה באתיופיה. הוא לא ידע ליתן פרטים בסיסיים ביחס לעובדות שונות שנטענו על ידו ובכללם פרטים בנוגע למפלגה בה פעל. זאת בנוסף לסתירות רבות בין גרסותיו השונות. במישור הכללי נטען כי בשנתיים האחרונות הוגשו אלפי בקשות פרטניות למקלט מדיני, שמרביתן בקשות סרק, וכל תכליתן לקבל הארכה חוקית של השהייה בישראל וזאת מטעמים כלכליים. באשר למאזן הנוחות נטען כי אין בסיס לטענה שלמבקש נשקפת סכנת חיים באם יחזור לאתיופיה ועל כן דין הבקשה להידחות.
3.
במבט ראשון, סיכויי הערעור אינם נוטים לטובת קבלת הבקשה. בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את החומר הראייתי שבפניו וקבע שאין ליתן אמון במבקש וכי החלטת המשיבים שלא ליתן לו מעמד של פליט הינה סבירה. התערבות בשיקולי הרשות המנהלית ובממצאים עובדתיים אינה נעשית כעניין שבשגרה ומכאן עולה, לכאורה, שהמבקש לא עמד בנטל המוטל עליו בבקשה כגון דא. יחד עם זאת, בפי המבקש טענה משפטית לפיה בתי המשפט ברחבי העולם נותנים משקל רב לחברות או חשד בחברות ב – OLF כעילה לקבלת מעמד של פליט. בית משפט קמא התבסס על פסיקה של בין הדין להגירה בבריטניה לפיה פעילות בדרג נמוך ב - OLF אינה מהווה עילה לקבלת מעמד מדיני ואינה מבססת את הדרישה באמנה ל"פחד מבוסס היטב" ( well founded fear ). הגם שעסקינן בשאלה משפטית, עדיין הממצאים העובדתיים שנקבעו ביחס לאמון שיש ליתן למבקש מעורר קושי בדבר קבלת עמדתו בתיק הנדון. אף אם
מסקנתי שסיכויי הערעור אינם גבוהים, אין לומר כי מדובר בערעור חסר כל יסוד. לפיכך יש ליתן משקל רב לשיקול של מאזן הנוחות במקרה זה. הצדדים חלוקים בערעור ביחס לסכנה הרובצת לפתחו של המבקש, באם יחזור לאתיופיה. אולם כל עוד הערעור תלוי ועומד וטרם הוכרעה סופית השאלה בדבר הסכנה הנשקפת למבקש, הרי שאין להתעלם מקיומו של סיכון פוטנציאלי בשלב זה וראוי להמתין עד להכרעה בערעור. מנגד המשיבים לא הצביעו על נימוק המבסס נזק כלשהוא שייגרם אם יינתן צו מניעה. המשיבים מעלים טענות עקרונות ביחס לבקשות סרק הרבות המוגשות בעניין שמטרתם הארכת השהייה בארץ מסיבות כלכליות. אכן יש ליתן לכך משקל וכאשר עסקינן בערעור חסר כל בסיס, המסקנה המשפטית עשויה להיות שאין ליתן צו מניעה (ראו למשל עע"מ 4848/11 ביפין שרסטא נ' משרד הפנים (10.7.11)).
4.
לנוכח האמור הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו למניעת הרחקתו של המבקש מן הארץ וזאת עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז בכסלו תשע"ב (12.12.11).
ש ו פ ט