פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 9430/12 משה להט נ. עיריית תל אביב

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · התיישנות חוב ושעבוד על דירהערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, נדחה מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי. נקבע כי החוב שמבוסס על פסקי דין משנים 1991 ו-1997 לא התיישן, וניתן היה להטיל שעבוד על דירה בבת ים גם כשהחוב נוצר בנוגע לדירה בתל אביב. המערער חויב בשכר טרחה של 10,000 ש"ח והחלטת עיכוב הביצוע בוטלה.

העובדות

המערער חייב למשיבים חוב המבוסס על שני פסקי דין משנים 1991 ו-1997. החוב נוצר בנוגע לדירה בתל אביב, ונטען שעבוד הוטל על דירה בבת ים. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער, והחלטת עיכוב ביצוע מיום 28.4.2013 בוטלה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חובו של המערער התיישן?
  2. 2.האם ניתן היה להטיל שעבוד על דירה בבת ים בגין חוב שנוצר בנוגע לדירה בתל אביב?

הלכות

  1. 1

    חובו של המערער, המבוסס על פסקי דין משנים 1991 ו-1997, לא התיישן, בהתאם להוראות חוק ההתיישנות ופקודת המסים (גביה).

    ״חובו של המערער, המבוסס על שני פסקי דין שניתנו בשנים 1991 ו-1997, לא התיישן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ניתן היה להטיל שעבוד על דירה אחרת משום שהחוב נוצר בנוגע לדירה אחרת.

    ״וכי היה ניתן להטיל שעבוד על הדירה בבת ים, על אף שהחוב נוצר בנוגע לדירה בתל אביב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • התיישנות
  • שעבוד
  • דירה
  • פסק דין
  • עיכוב ביצוע
  • פקודת המסים (גביה)

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים בעניינים מינהליים

עע"ם

9430/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט נ' סולברג

המערער:

משה להט

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית תל אביב

2. עו"ד אבי נימצוביץ (כונס הנכסים

הממונה)

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 27.9.12 בעת"מ 12-01-35345 שניתן על

ידי כבוד השופטת שרה גדות – סג"נ

תאריך הישיבה:

כ"ז בא

דר א' התשע"ד

(27.2.2014)

בשם המערער:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד אבי נימצוביץ

פסק-דין

לאחר שעיינו בכתב הערעור ובתגובת המשיבים, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, החלטנו לדחות את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אנו סבורים כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר תומכים במסקנתו המשפטית, וכי לא נפלה בפסק הדין טעות שבחוק.

למען שלמות התמונה, יצוין כי חלק הארי של טענות המערער עניינן בממצאים וקביעות שהפכו לחלוטות בפסקי דין שונים בהליכים שהתנהלו בינו לבין המשיבים. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער, בהתאם לסעיף 21 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ו סעיפים 8 ו-11א לפקודת המסים (גביה). עיון בסעיפים אלה (יחד עם קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, שלא מצאנו כל עילה להתערב גם בהן) מלמד כי חובו של המערער, המבוסס על שני פסקי דין שניתנו בשנים 1991 ו-1997, לא התיישן, וכי היה ניתן להטיל שעבוד על הדירה בבת ים, על אף שהחוב נוצר בנוגע לדירה בתל אביב.

סוף דבר, הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך דינה של המשיבה 1 בסך של 10,000 ש"ח. החלטת עיכוב הביצוע מיום 28.4.2013 מבוטלת בזאת.

ניתן היום, ב' באדר ב' התשע"ד (4.3.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עתמ 12/01

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • עע"מ 4562/15עיריית תל אביב נ. א.ש. נכסים ובנין (1989) בע"מפסק-דין
  • רע"א 5785/16משה להט נ. כונס הנכסים הרשמיהחלטה

הלכות

  1. 1חובו של המערער, המבוסס על פסקי דין משנים 1991 ו-1997, לא התיישן, בהתאם להוראות חוק ההתיישנות ופקודת המסים (גביה).
  2. 2ניתן היה להטיל שעבוד על דירה אחרת משום שהחוב נוצר בנוגע לדירה אחרת.