עע"מ 949/11 אוסנת כהן נ. עיריית רמת גן

לפניי מונחת בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' ברוש), שבו נדחתה עתירתה של המערערת בעניין חובות ארנונה ומים.

מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון, הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והשני, כי ההליך מגלה עילה (לצורך פטור מאגרה) וכי סיכוייו טובים (לצורך פטור מעירבון). בענייננו, כפי שצוין אף בפסק-הדין של בית המשפט קמא, המערערת היא "אישה קשת יום... המתגוררת בגפה בדירת עמידר ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי". זאת ועוד, העתירה לבית המשפט קמא הוגשה בסיוע עורכת-דין מהלשכה לסיוע משפטי; ואף זו אינדיקציה למצב כלכלי שאינו מן המשופרים. מצד שני יש לציין, כי בשלב מסוים של ההליך בבית המשפט קמא התפטרה עורכת-הדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, והעותרת שכרה לעצמה ייצוג על-ידי עורך-דין פרטי. גם בבית משפט זה מיוצגת המערערת שלא באמצעות הסיוע המשפטי. כמו-כן – לעניין העירבון – המבקשת אינה מציגה תיעוד כלשהו התומך בטענתה (הבלתי-מפורטת) כי אין באפשרותה להסתייע בסביבה הקרובה (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(לא פורסם, 17.12.2009)). לבסוף אציין כי בית המשפט קמא דחה את העתירה הן מטעמי-סף הן לגופה, ובקשה לסעד זמני שהוגשה לבית משפט זה נדחתה על-ידי כבוד השופט א' רובינשטיין, אשר ציין בין היתר כי "על פני הדברים דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים".

בהביאי בחשבון את כל האמור, החלטתי לפטור את המערערת מתשלום אגרה, אך לחייבה להפקיד עירבון בסך של 3,000 ₪. סכום זה נקבע לאור כלל הנסיבות והטענות שלפניי, מהות ההליך וכן מעמדם היחסי של הצדדים. אני מאפשר למערערת להפקיד את העירבון בשני תשלומים שווים: הראשון עד ליום 3.4.2011 והשני עד ליום 1.5.2011. בהיעדר הפקדה של כל אחד מהתשלומים במועדו, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.