ע"פ 10253/08 מבארק עטאונה נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ובית המשפט המחוזי גזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 36 חודשים ומאסר על-תנאי למשך 24 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות שהיא פשע תוך 3 שנים וכן פסילת רשיון נהיגה למשך 24 חודשים. הערעור שלפנינו הוגש הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש; בערעור כנגד ההרשעה העלה הסניגור טענות עובדתיות שונות, שהועלו גם בפני בית המשפט קמא ונדחו על ידו; לא מצאנו ממש בטענות ערעוריות אלה; המערער נהג ברכב בתוך העיר באר-שבע ושוטרים שנסעו בעקבותיו ניסו לעצרו, כיוון שנהיגתו עוררה את חשדם. המערער לא שעה לקריאות המשטרה לעצור והחל מרדף בעקבותיו, המרדף אחרי הרכב היה קצר יחסית והמערער עצר את הרכב ויצא מתוכו בלוויית הנוסעת שישבה לידו והשניים החלו לצעוד. השוטרים עצרו את המערער בעודו הולך רגלית ובכיסו נמצאו מפתחות הרכב בו נהג לפני כן שעה שנמלט מהמשטרה.

המערער הכחיש במהלך משפטו את העובדות עליהן העידו השוטרים, ואף חברתו, שהיתה הנוסעת לצידו, ובית המשפט קמא דחה את גירסתו כגירסה שאינה אמינה. על רקע הקביעות העובדתיות הערעור על ההרשעה נדחה. שמענו טענותיו של המערער כנגד חומרת העונש. אכן, מדובר באדם ללא הרשעות קודמות, לבד מהרשעות בעבירות תעבורה מהסוג שאינו חמור במיוחד. השופטת של בית המשפט קמא, הביאה בחשבון לקולה את העובדה שנהג ברכב שנמסר לו על ידי מעבידו והוא נהג בהיתר וברשיון. מנגד ציינה את החומרה של הנהיגה הפרועה, סיכון חיי אדם של נהג שנהג ככל הנראה בהיותו בהשפעת אלכוהול. במאזן השיקולים ראתה השופטת שלא להטיל על המערער עונש על פי הרף העליון שנקבע בפסיקתו של בית משפט זה והפחיתה ממנו.

העונש שנגזר על המערער אינו חורג מרמת הענישה הראויה בנסיבות העניין, ומביא בחשבון את הסיכון הנובע מהנהיגה הפרועה ואת המשמעויות של התעלמות המערער ממאמצי המשטרה לעצרו ולהפסיק את הנסיעה הפרועה שלו. בנסיבות אלה לא ראינו מקום להתערבותנו להקלה נוספת בעונש.

הערעור נדחה.