ע"פ 11597/05 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא צ' סגל והשופטים י' נועם ור' כרמל ) מיום 10.11.04.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נסיון אינוס ומעשה מגונה בכוח. הודאתו של המבקש ניתנה בעקבות הסדר טיעון במסגרתו נמחק אישום נוסף בו יוחסו לו עבירות של אינוס ומעשה סדום. בשלב הטיעונים לעונש בבית המשפט קמא ביקש הסנגור כי לא יושת על מרשו מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות. כמתואר בגזר דינו של בית המשפט קמא, המבקש נפגע בתאונה לפני כארבע שנים וסובל כתוצאה מכך מפגיעה מוחית אורגנית. במהלך משפטו השתלב המבקש בטיפול במסגרת המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים "סורוקה" בבאר שבע והחל לקבל טיפול תרופתי אנטי-דכאוני. כן הופנה המבקש לפסיכיאטר המתמחה באבחון ובטיפול בעברייני מין. מחוות דעת מטעם המרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים, אשר הוגשה לבית המשפט קמא, עלה כי המבקש מקבל טיפול, לרבות טיפול תרופתי המגביל את דחפיו המיניים. מטפליו התרשמו, כי יש קשר בין פגיעתו המוחית לבין התנהגותו באירוע נשוא כתב האישום והעריכו כי כיום אין נשקפת ממנו סכנה לציבור. כן חיוו דעתם כי הטלת עונש מאסר "תמיט חורבן" על המבקש ועל בני משפחתו ועל כן המליצו על המשך שיקום בטיפול במסגרת הקהילה. בפני בית המשפט קמא עמדו גם שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן, בהם צוין כי באופן הדרגתי החל המבקש לקחת אחריות על מעשיו ולהבין את חומרתם. כן נקבע כי התהליך הטיפולי בו השתלב הינו משמעותי בעבורו. בתסקירו האחרון מיום 7.11.05 התייחס שירות המבחן להתקדמות בתהליך הטיפולי שעובר המבקש וסבר אף הוא כי עונש מאסר בפועל עלול להיות "הרסני" לו ולבני משפחתו. על כן, המליץ שירות המבחן כי יוטל על המבקש עונש של מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות. בגזר דינו הביא בית המשפט בחשבון את נסיבותיו האישיות של המבקש ואת חוות הדעת והתסקירים בעניינו, אך קבע כי לנוכח חומרת מעשיו גובר האינטרס הציבורי בהטלת עונש מחמיר ומרתיע בדרך של מאסר בפועל על האינטרס האישי הנוגע לשיקומו של המבקש. בה בעת ראה בית המשפט בגורמים הנזכרים לעיל שיקולים לקולה, שיש בהם כדי להצדיק חריגה מעונש המאסר המינימלי הקבוע בחוק. לפיכך גזר בית המשפט קמא על המבקש עונש של שלוש שנות מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי. כן הטיל על המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 20,000 ₪. בית המשפט קמא עיכב את ריצוי עונש המאסר עד ליום 1.1.06.

כעת מונחת בפניי בקשה לעכב את ביצוע גזר דינו של בית המשפט קמא עד להכרעה בערעורו של המבקש על חומרת העונש. בבקשתו טוען בא-כוח המבקש כי בית המשפט קמא התעלם מהמלצותיהם החד-משמעיות של שירות המבחן ושל הגורמים המטפלים ביחס למבקש. לטענתו, קיים סיכוי רב כי ערכאת הערעור תקל בצורה משמעותית בעונשו של המבקש ואף תמיר את עונש המאסר בפועל במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. כן מדגיש בא-כוח המבקש כי מרשו עודנו מצוי בקשר רצוף עם שירות המבחן והמחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים "סורוקה" ומבקש לאפשר את המשך התהליך הטיפולי, לאור הפירות שנשא עד כה ותרומתו הרבה למבקש. בא-כוח המבקש מדגיש כי להתרשמות הגורמים המקצועיים, אין נשקפת כיום כל סכנה מן המבקש. עוד מוסיף הוא כי מרשו היה משוחרר בתנאים מגבילים במשך חודשים ארוכים במהלך משפטו וכי בהתנהגותו בתקופה זו לא נפל כל דופי. בא-כוח המדינה, מצידו, טוען כי קשה להניח שערכאת הערעור תחליט שלא להטיל על המבקש עונש של מאסר בפועל. זאת, מאחר שלנוכח חומרת מעשיו, אין בנסיבותיו האישיות ובשיקולי השיקום כדי להטות את הכף, ומכלול שיקולי הענישה מוביל להטלת עונש ממשי על המבקש.

מבלי לנקוט עמדה באשר לסיכויי הערעור ולעונש הראוי, ואך בכדי לאפשר למבקש למצות את האפשרות להעלות טענותיו בפני ערכאת הערעור, בשים לב לעמדתם של שירות המבחן והגורמים המטפלים, נעתרת אני לבקשה. ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש יעוכב עד להכרעה בערעורו. במהלך תקופת עיכוב הביצוע יחולו על המבקש תנאי ערובה כמפורט להלן: להבטחת התייצבותו לדיון בערעורו וביצוע העונש שיושת עליו ימציא המבקש ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ כל אחת וכן יפקיד סך של 5,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט המחוזי בירושלים. כמו כן, המשיב יהיה נתון בפיקוח מעצר של שירות המבחן וימלא אחר כל הוראותיו וזאת עד למתן פסק הדין בערעורו. אם לא יתמלאו התנאים כאמור עד ליום 4.1.06, ייכנס עונש המאסר לתוקפו לריצוי מיידי.