ע"פ 149-24 ע"פ 149-24

כפי שהובהר בפסיקה בעבר, נפגע העבירה הוא בעל מעמד מיוחד בהליך ולו אינטרס ממשי ומובהק לעיין בתיק, כך שיש לו זכות מוגברת לעיון בתיק ונטל השכנוע להגבלת העיון מוטל על המתנגד לעיון (ראו, למשל: ע"פ 6697/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.8.2021); ע"פ 5399/23 פלונית נ' מדינת ישראל (18.09.2023); ע"פ 6637/22 הורי המנוחה נ' מדינת ישראל (18.09.2023)). בהקשר זה נפסק כי "יש יסוד לגישה לפיה זכות העיון של נפגע עבירה, ביחס להליך פלילי אשר מתנהל בעניינו של מי שהואשם (או הורשע) בביצוע העבירה - חזקה ונרחבת יותר מזכות העיון של אדם מן השורה. גישה זו עשויה להשליך גם על הזכות לעיין במסמכים בעלי אופי רגיש" (ע"פ 4538/12 חפץ נ' מדינת ישראל (12.11.2014); ע"פ 4300/09 בן רובי נ' מדינת ישראל (6.11.2022))

לא מצאתי כי המערער עמד בנטל האמור כדי לשכנע כי יש למנוע מנפגעות העבירה לעיין בהודעת הערעור ובנימוקי הערעור. המערער טוען באופן כללי בלבד כי העברת כתבי הטענות יפגעו בפרטיותו, ואולם בשים לב לאינטרסים המובהקים של נפגעות העבירה לעיין בהן, אין בטענה כללית זו כדי לגבור על זכותן האמורה.

אשר על כן, מצאתי להיעתר לבקשת העיון.

מאחר שהמשיבות 4-2 מיוצגות יחד, לא מצאתי להורות על השחרת פרטים הנוגעים למי מהן על-מנת שיהיו חסויים האחת מפני השנייה, ואולם ככל שהדבר נדרש, תגיש באת-כוחן בקשה מתאימה, ויינתנו הוראות מתאימות.

ככל שלא תוגש הודעה כאמור עד ליום 4.4.2024, המדינה תעביר לידי באת-כוח המשיבות 4-2 עותק מהודעת הערעור ומנימוקי הערעור.

למען הסר ספק יובהר כי אין במתן היתר לקבלת עותק מהודעת הערעור ומנימוקי הערעור כדי ליתן היתר לפרסם פרטים שאינם מותרים בפרסום על פי כל דין.