ע"פ 1717/19 ואיל אבו דבעאת נ. מדינת ישראל

חלקי

בעניין המערערים 7,6,5,4,2,1

השופטת ע' ברון:

1.

במהלך הכנת התיק לקראת הדיון בערעור הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לזיכויים של המערערים 1, 2, 5, 6 ו-7 מחלק מהעבירות שבהן הורשעו במסגרת הכרעת הדין, ובהתאם אנחנו מורים על תיקון הכרעת הדין כדלקמן:

מערער 1: להותיר הרשעתו בעבירת חבלה בכוונה מחמירה בגין חלקו בתקיפה הראשונה נגד נג'אתי. בגין החבלה באשרף, מסכימה המשיבה לזכותו מעבירת חבלה בכוונה מחמירה וחלף זאת להרשיעו בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. כמו כן המשיבה מסכימה לזכותו משלוש עבירות ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בהן הורשע במסגרת הכרעת הדין על אף שהמשיבה לא עתרה להן בסיכומים.

מערער 2: לזכותו מהעבירות בהן הורשע ( שלוש עבירות ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושתי עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות). חלף זאת להרשיעו בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בגין חלקו בתקיפה הראשונה נגד נג'אתי.

מערער 5: להותיר את הרשעתו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן בהן הורשע באישום הראשון וכן בעבירות חבלה בכוונה מחמירה בגין חלקו בתקיפה הראשונה נגד נג'אתי. המשיבה מסכימה לזכותו מעבירת חבלה בכוונה מחמירה נוספת שיוחסה לו בגין חלקו בתקיפה השניה נגד נג'אתי וחלף זאת להרשיעו בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. כמו כן המשיבה מסכימה לזכותו מעבירות בהן הורשע במסגרת הכרעת הדין על אף שהמשיבה לא עתרה להן בסיכומים (שתי עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירת ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות).

מערער 6: להותיר את הרשעתו בניסיון לחבלה חמורה בה הורשע באישום הראשון. לזכותו מעבירות בהן הורשע באישום השני (שלוש עבירות ניסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושתי עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות). חלף זאת להרשיעו בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בגין חלקו בתקיפה הראשונה נגד נג'אתי.

מערער 7: לזכותו מהעבירות בהן הורשע (ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות). חלף זאת להרשיעו בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בגין חלקו בתקיפה הראשונה של ג'נאתי.

2.

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים באריכות, המלצנו את שהמלצנו. לאחר התייעצות עם מרשיו הודיע בא כוח המערערים 1, 2, 4, 5, 6 כי אינם עומדים על הערעור על הכרעת הדין, בכפוף לתיקונים בהכרעת הדין כאמור בסעיף 1 לעיל. משכך הערעור של מערערים אלה על הכרעת הדין נדחה.

בהינתן התיקונים בהכרעת הדין כאמור בסעיף 1, הסכימו באי כוח הצדדים בהמלצת בית המשפט להעמיד את עונשי המאסר בפועל של מערערים 1, 2, 4 ו-6 כדלקמן:

א.

מערער 1 – 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ב.

מערער 2 – 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. מערער 2 יתייצב לריצוי מאסרו ביום 15.9.2019.

ג.

מערער 4 – 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ד.

מערער 6 – 17 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

יתר רכיבי העונש של מערערים 1, 2, 4 ו-6 יעמדו בעינם.

3.

אשר למערער 5 – המערער לאחר התייעצות עם בא כוחו חזר בו מן הערעור על הכרעת הדין בעניינו. בא כוח המשיבה הודיע כי המשיבה עומדת על עונשו של מערער זה. סברנו מצידנו לנוכח הזיכויים כאמור בסעיף 1 לעיל, כי יש מקום להתערבות מסוימת בגזר דינו של המערער 5 ומשכך עונש המאסר בפועל שהושת עליו יועמד על 25 חודשים.

יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם.

4.

יצוין הן ביחס למערער 4 הן ביחס למערער 6, שקיבלו על עצמם להשתתף בתכנית טיפולית, כי אין מקום לזקוף ל"חובתם" בהקשר זה את ההקלה המסוימת בעונשם – ככל שעניינם יובא לפני ועדת השחרורים.

5.

אשר למערער 7, הוא עומד על הערעור שהוגש על הכרעת הדין. זו כמובן זכותו, ופסק דין בעניינו יינתן בהמשך. בלא לגרוע מהאמור הסכים בא כוח המשיבה, לנוכח האמור בסעיף 1 לעיל, להסתפק בימי מעצרו ומאסרו של מערער 7 בתיק זה, ומשכך הוא ישוחרר מיד.