החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1779-22 ע"פ 1779-22

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
אחר · פסלות שופט מחמת חשש למשוא פניםבקשה לפסילה עצמית של מותב בערעור

השופט התבקש להימנע מדיון בערעור בשל פסק דין קודם שניתן בבג"ץ אחר בהסכמתו. בית המשפט קבע כי העתירה הקודמת עסקה בטענות שונות והכרעתה לא נגעה לסוגיות הערעור, ולכן לא קיים חשש למשוא פנים. הבקשה נדחתה.

העובדות

הוגשה בקשה לפסילה עצמית של המותב מלדון בערעור, בשל פסק דין קודם שניתן בבג"ץ אחר בהרכב שכלל את השופט המבקש. העתירה בבג"ץ הקודם נדחתה על הסף, ללא תגובת המשיבים, משני טעמים: אי צירוף משיבים רלוונטיים, והלכה לפיה בית המשפט אינו מתערב בשיקולי ועדות העוסקות במתן פרסים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על פסילת עצמו של השופט מלדון בערעור מחמת חשש למשוא פנים בשל הכרעה קודמת בבג"ץ אחר

הלכות

  1. 1

    פסק דין קודם שניתן בעתירה בין צדדים שונים, שלא דן בסוגיות שבמחלוקת בערעור ולא הביע עמדה בהן, אינו מקים חשש למשוא פנים.

    ״יתרה מזו, אף לא הבעתי בה כל עמדה, ולו במשתמע, ביחס לפרשייה מושא הערעור דנן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משוא פנים
  • חשש ממשי למשוא פנים
  • בג"ץ
  • מדליקי משואות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 1779/22

בבית המשפט העליון

ע"פ 1779/22

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

המערער:

אביעד משה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לפסלות שופט בערעור בהתאם להוראת סעיף 209 לחוק סדר

הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

בשם המערער: עו"ד ירון בן יוסף;

עו"ד רז אלמוזנינו

בשם המשיבה: עו"ד לינור בן אוליאל

החלטה

1.ערעור זה קבוע לדיון לפני הרכב בראשותי ביום 19.4.2023. היום, הוגשה בקשה כי אפסול עצמי מלדון בערעור, וזאת בשל פסק הדין שניתן על-ידי, בהסכמת המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופט ג' קרא, בבג"ץ 2467/21 עמותת אבות למען צדק נ' שר התרבות (11.4.2021) (להלן: בג"ץ 2467/21).

2.דין הבקשה להידחות. בבג"ץ 2467/21 נדחתה עתירה להורות לשר התרבות דאז וליו"ר הוועדה הציבורית המייעצת לעניין מדליקי משואות בטקס יום העצמאות, לבטל את החלטתם לבחור בגברת שירה איסקוב להדלקת משואה בטקס יום העצמאות התשפ"א.

כמפורט בפסק הדין, העתירה נדחתה על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבים לעתירה, משני טעמים: הראשון – מאחר שהעותרת לא צירפה את כלל המשיבים הרלוונטיים; השני – על בסיס ההלכה כי "אין זה מדרכו של בית-המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים. כך במשפט הפרטי [...] וכך גם במשפט הציבורי, כשההחלטה על מתן הפרס היא של גוף מקצועי אשר בידו הנתונים והידע לקבל את ההחלטה" (בג"ץ 2205/97 ח"כ אדיסו מאסלה נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נא(1) 233, 238 (1997)).

מדובר אפוא בעתירה בין צדדים שונים, ביחס לטענות שונות בתכלית, אשר ההכרעה בה לא התייחסה כלל לסוגיות שבמחלוקת בערעור זה. יתרה מזו, אף לא הבעתי בה כל עמדה, ולו במשתמע, ביחס לפרשייה מושא הערעור דנן או ביחס לסוגיות שבמחלוקת בערעור שלפנינו. משכך, לא קם חשש כלשהו למשוא פנים, ובוודאי שלא חשש ממשי למשוא פנים. אף על עיתוי הגשת הבקשה – יש להצר.

3.הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה

היום, כ"ו בניסן התשפ"ג (17.4.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

הלכות

  1. 1פסק דין קודם שניתן בעתירה בין צדדים שונים, שלא דן בסוגיות שבמחלוקת בערעור ולא הביע עמדה בהן, אינו מקים חשש למשוא פנים.