בית המשפט העליון
תמצית פסק הדין בע"פ 1779/22
תאריך מתן פסק הדין: 18.6.2023
שופטי ההרכב: השופט י' אלרון, השופט א' שטיין, השופטת ג' כנפי-שטייניץ
בית המשפט העליון, בפסק דין של ראש ההרכב – השופט י' אלרון ובהסכמת השופט א' שטיין והשופטת ג' כנפי-שטייניץ, דחה פה אחד את ערעורו של אביעד משה על הרשעתו בניסיון לרצח רעייתו דאז – שירה איסקוב, ובעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין או בחסר ישע. ערעורו על חומרת העונש שנגזר עליו נדחה אף הוא.
תחילה, נדחתה בקשת באי-כוחו של משה להוספת ראיה – חוות דעת פסיכיאטרית. נקבע כי אין ממש בטענה לכשל בייצוגו של משה תוך שהודגש כי ההגנה בחרה, באופן מושכל, שלא להגיש חוות דעת פסיכיאטרית ולא למצות קו הגנה זה. מטעם זה, בשילוב עם שיקולי סופיות הדיון והעובדה שחוות הדעת אינה בעלת משקל סגולי של ממש – הבקשה נדחתה. עוד נקבע, כי כוונתו של משה להביא למותה של איסקוב הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
טענותיו של משה לעניין הרשעתו בהתעללות בבנם המשותף נדחו גם כן, תוך שהשופט אלרון מנמק כי בהתחשב בפסיקה קודמת הוא אינו סבור שבנסיבות אלו הרשעתו בעבירה זו היא תקדימית כנטען. משכך קבע כי: "בחירת המערער שלא לחדול ממעשיו או להרחיק את הילד מהזירה, כפתה עליו, הלכה למעשה, לא רק להיות עד לזוועה שהתחוללה אלא גם להיות חלק מההתרחשות עצמה. בפרט, בהתחשב בפערי הכוחות העצומים שבין המערער לילד והתלות המוחלטת שלו בהוריו בגיל זה." השופט אלרון הוסיף וקבע כי לא נפל פגם בכך שמשה הורשע בעבירת ניסיון לרצח וגם בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
ביחס לטענותיו של משה על חומרת עונשו, השופט אלרון נימק כי ישנם מספר היבטים המצדיקים ענישה ברף הגבוה. בכלל זה, מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בגין עבירות אלימות בין בני זוג. הודגש, כי אמירתו החוזרת ונשנית של בית המשפט העליון בדבר הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות אלימות בין בני-זוג, אינה מן השפה ולחוץ ומדובר בכורח המציאות. עוד צוינו חומרת מעשי האלימות והימשכותם, וכן הנזק הרב שנגרם לאיסקוב ולבנם המשותף. פסק הדין נחתם בדבריו של השופט אלרון:
"אף אני הקשבתי להקלטת האירוע [...] המתעדת חוויה מזעזעת. הלמות המערוך אשר צליל פגיעותיו בגולגולתה של המתלוננת ובחלקי גופה האחרים עדיין נשמעות באוזניי כאילו התקבעו להן מאז. מתערבבים להם צלילי החבטות, זעקות המתלוננת ובכיו של הילד הניצב חסר אונים למול השבר הנורא של אביו החובט באימו לקול זעקותיה, בעוד היא מבקשת את רחמיו, והוא ממשיך במעשיו ללא רחם. מחזה נורא שבנוראים. בשנותיי על כס השיפוט דנתי במאות, אם לא באלפי, תיקי אלימות קשים ופשע חמור – ותיעוד של תקיפה כה אלימה, כה ממושכת, כה אכזרית – איני זוכר [...] המערער ראוי לכל שנת מאסר שנגזרה עליו."