פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2015/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים) מיום 21.02.2013 בת"פ
023528-03-12
תאריך הישיבה:
ט' בניסן תשע"ג (20.3.2013)
בשם המבקש:
עו"ד סיגל עפרוני
בשם המשיבה:
עו"ד סיוון רוסו
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש בגזר הדין שנתן בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים ) בת"פ 23528-03-12.
2.
ואלו העובדות הנצרכות לענייננו. המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש. על פי כתב האישום המתוקן, בפברואר 2012 קשר המבקש קשר עם מוסא טבאש (להלן: מוסא ) בו סוכם כי האחרון יבצע שוד בעיר כרמיאל בעוד המבקש יסייע לו בכך. בהמשך לכך, בשעות הערב של 26.2.2012 עמד מוסא בקרן רחוב בעיר כרמיאל בעוד המבקש ממתין ברכב סמוך (להלן: הרכב ). בעת שחלפה במקום עוברת אורח (להלן: המתלוננת ) דחף אותה מוסא בגבה והפילה ארצה. מוסא נטל את מכשיר הטלפון הנייד מסוג אייפון שהיה ברשותה ואשר נפל מכיס מכנסיה והחל למשוך את תיקה בעוד היא שרועה על הקרקע. הוא קרע את רצועת התיק, נטל אותו על תכולתו והחל להימלט. בשלב זה החל המבקש בנסיעה תוך שהוא פותח את הדלת כדי לאפשר למוסא להיכנס לרכב. המתלוננת אחזה בדלת הרכב בנסיון לעוצרו אך המבקש המשיך בנסיעה ובכך הביא לנפילתה ולחבלות שנגרמו לה. כשעה לאחר מכן נסעו השניים לסכנין שם ביצעו רכישה בסך 1000 ₪ באחד מכרטיסי האשראי שהיו בתיקה של המתלוננת. לאחר שעה נוספת ביקשו השניים לתדלק את רכבם ולשלם באמצעות אחד מהכרטיסים שנגנבו מהמתלוננת אולם מכשיר הסליקה זיהה את הכרטיסים כגנובים והפעולה לא התאפשרה. כאשר נתפס המבקש טען בחקירתו הראשונה כי לא נסע ברכב ביום ביצוע השוד וכי הרכב כלל לא היה ברשותו, כיוון שרק למחרת נסע עם חברו פאדי על מנת לבדקו בטרם קנייה. לפני חקירה זו שוחח המבקש עם פאדי וביקשו למסור הודעת שקר המאשרת את הדברים אולם פאדי סירב למלא בקשה זו. בגין המעשים המתוארים הואשם המבקש, על פי כתב האישום המתוקן, בעבירת קשר לפשר על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 402(ב) + 31 לחוק, בעבירות הונאה וניסיון להונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: חוק כרטיסי חיוב ) בצירוף סעיפים 25 ו-29 לחוק, וכן בעבירת הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק.
לאחר שהורשע המבקש על פי הודאתו גזר בית המשפט המחוזי את דינו. המבקש נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל בניכוי כשלושה חודשים בהם היה במעצר (מיום 29.2.2012 ועד 23.5.2012), 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות שהיא פשע בתוך שנתיים מיום שחרורו, וכן 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות שהיא עוון או עבירה לפי סעיף 245 לחוק או עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תוך שנתיים מיום שחרורו. כן נפסקו למתלוננת פיצויים בסך 10,000 ₪. על גזר הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה ולצידו הבקשה שלפניי.
3.
לטענת באת כוח המבקש, בהתחשב בעובדה כי שירות המבחן המליץ על ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, סיכויי הערעור גבוהים. לדבריה, המבקש נטול עבר פלילי ואף ניהל חיים נורמטיביים עובר לביצוע העבירות ולאחריהן, במסגרתם אף עובד לפרנסתו עד לעת הזו. על פי קו זה טענה הסנגורית כי המסלול הטיפולי יהיה הולם יותר מריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
מנגד, באת כוח המדינה הדגישה בדבריה את חומרת העבירות שביצע המבקש, את שרשורן זו לזו ואף טענה כי עבירת הסיוע לשוד בה הורשע המבקש מצויה ברף החמור לנוכח הפגיעה במתלוננת. לכך הוסיפה כי גם התמונה העולה מהתסקיר אינה חד משמעית שכן זוהתה בו מסוכנות הנשקפת מפני המבקש לביצוע עבירות דומות גם בעתיד.
4.
לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נכוחים דברי הסנגורית על כך שיש בנסיבותיו האישיות של המבקש נקודות לזכותו ובמרכזן גילו הצעיר והיעדר הרשעות קודמות. יחד עם זאת, צודקת גם התובעת כי יש מימד של חומרה מיוחדת בעבירת הסיוע בה הורשע המבקש על נסיבות המקרה. תפקידו של המבקש בקשר היה מילוטו של מוסא מזירת הפשע באמצעות הרכב בו נהג, אולם נחישותו בביצוע עבירה זו הובילה לכך שמעבירת רכוש התגלגלו הדברים עד כדי פגיעות בגופה של המתלוננת. לכך יש להוסיף גם את עובדת קיומן של העבירות הנוספות אשר משתבצות באופן שתואר במסכת אבות ככזה של "עבירה גוררת עבירה" (משנה אבות ד, ב): מעבירת הקשר אל עבירת הסיוע לשוד וממנה אל עבירות ההונאה עד אשר נחתמה מסכת זו בעבירת הדחה בחקירה.
פסק הדין בעניין שוורץ ( ע"פ 111/99א שוורץ נ' מדינת ישראל , פ''ד נד(2) 241 (2000) (להלן: הלכת שוורץ ) ) מייחס חשיבות לכך שהערעור לא יהפוך למיותר בשל אי עיכובו של ביצוע העונש. לצד זאת, אין די בתסקיר חיובי הממליץ על ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות כדי להביא לעיכוב עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח עד לשמיעת הערעור. בסיכומו של דבר נראה – ומבלי להביע עמדה לגבי סיכויי הערעור ככללם – כי האפשרות של קבלת הערעור עד כדי המרת עונש המאסר בעבודות שירות איננה בהסתברות שמצדיקה עיכוב עונש המאסר בפועל.
5.
הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לריצוי מאסרו בתאריך 3.4.2013. זאת יעשה בשעה 10:00 בימ"ר קישון או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.
יומן בית המשפט יקבע מועד לשמיעת הערעור בשימת לב לתקופת המאסר שנגזרה על המבקש.
ניתנה היום, ט' בניסן תשע"ג (20.3.2013).
ש ו פ ט