ע"פ 206/06פלוני נ. מדינת ישראל

השופטת ע' ארבל:

1.המערער הואשם במעשי התעללות במשפחה נגד אשתו ושבעת ילדיו. הוא הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של התעללות בקטין, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון. המערער נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל החל מיום מתן פסק הדין, וכן למאסר על תנאי של 3 שנים, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות. בית המשפט המליץ לשירות בתי הסוהר לצרף את המערער לאחת מקבוצות הטיפול באלימות, אם יימצא מתאים.

2.המעשים, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן, כוללים מעשי תקיפה אכזריים, קללות והשפלה, בגין דברים פעוטי ערך. המערער הכה את אחת הבנות בחוט חשמל, גילח שערות ראשה, קשר את ידיה ורגליה, ובמשך מספר חודשים מנע ממנה מללכת לבית הספר. בהזדמנות אחרת, לאחר שראה את בתו מדברת עם אחד השכנים, הפליא בה מכותיו, באופן שנגרמו לה שטפי דם, נפיחויות ודימום בידיה ובראשה. בנוסף, הכה המערער את אשתו בקרש בראשה, בגבה ובידיה, בשל כך שלא הכינה לו אוכל, וכאשר לא העירה אותו בשעה שביקש ממנה, תקף אותה באגרופיו ודרך עליה. במהלך שנות נישואיו, איים המערער על אשתו, שאם תלך לבית הוריה הוא יגרשה, וידאג לכך שלא תראה עוד את ילדיה. כתוצאה ממעשיו נגרמה לילדים ולאישה מצוקה נפשית גדולה. מעשיו אף גרמו להם להטיל את מימיהם בתחתוניהם מפחד בעת שהוא פונה אליהם. כמו כן, אחת הילדות נהגה להתחבא בחדרה בזמן שהמערער שוהה בבית.

3.בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן להכין תסקיר, ממנו למד כי מדובר באדם בן 48 שנים, אשר נקלע למצוקה כלכלית, שהשפיעה על יחסיו עם אשתו וילדיו. מצבו החמיר לאחר שלקח כדורים אותם סיפק לו חבר, והסתבר כי מדובר בסוג מסוים של סמים. תהליך ההידרדרות במצבו התבטא ביחסים קשים עם אשתו וילדיו, בהתפרצויות זעם ובאלימות פיזית ומילולית קשה. המערער קיבל על עצמו אחריות למעשים, הביע צער וחרטה, וכן הביע הסכמה להשתלב בכל תהליך טיפולי מתאים.

מהתסקיר המשלים שהוגש לבית המשפט התברר, כי המערער ואשתו החלו בטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה והופנו לפיקוח ולמעקב של הלשכה לשירותים חברתיים באזור מגוריהם.

4.בא כוח המערער, בטיעונו בפנינו, מדגיש את הודאתו של המערער בבית המשפט, בזכותה נחסכה הופעת בני משפחתו בבית המשפט, וכן את העובדה שהמערער השתנה מאז החל בטיפול יחד עם בני משפחתו, מה שמבטיח, לטעמו, כי התקופה הקשה שחוותה המשפחה לא תחזור.

בא כוח המשיבה מדגיש את חומרת המעשים, ומציין כי העונש נוטה לקולא. התסקירים שהוגשו לא מספקים לטעמו עילה לסטות מהעונש שהושת. לטענתו, קשה לומר שהתהליך הטיפולי הצליח, באשר היו במהלכו גם נסיגות בתהליך השיקום. בא כוח המשיבה אף הגיש פסיקה התומכת בענישה מחמירה בעבירות של התעללות בבני משפחה.

5.שקלנו את כל נסיבות העניין, ועיינו בתסקירי שירות המבחן. כמו כן, נתנו דעתנו לתקופה בה היה נתון המערער במעצר בית. בסופו של דבר, החלטנו לדחות את הערעור. המעשים שביצע המערער הם מזעזעים. המעשים נעשו לאורך תקופה, וגרמו לילדים ולאישה נזקים קשים. בית המשפט המחוזי תאר את מעשי המערער בצורה קשה וחריפה, כמעשים שיצרו במשפחה אווירה של טרור ופחד, שילדיו ואשתו היו קורבנותיה. בית המשפט המחוזי שקל את כל נסיבות המקרה, נתן דעתו לתהליך השיקום בו החל המערער, וגם לא התעלם מהעובדה שהמערער הודה והביע חרטה, כמו גם מהמלצת שירות המבחן. בסופו של יום הסתבר, שהמערער לא הפנים בצורה חד משמעית את העובדה שהתנהגותו פסולה ואסורה, וכי עליו להימנע מכל גילוי אלימות, פיזית או מילולית, כלפי אשתו וילדיו. המסר של בתי המשפט צריך להיות חד משמעי, ולפיו מי שמבצע מעשים מסוג זה כלפי בני משפחתו, ומי שרואה בהכאת ילדיו ואשתו דרך לשחרור מכעסים ופריקת תסכול בשל מצוקה כלכלית, יורחק מהמשפחה לתקופה ארוכה, דבר אשר יבטיח את ההגנה על המשפחה ויגרום להרתעתו מלעשות שימוש באלימות בעתיד.

6.לא התעלמנו מתהליך השיקום בו החלו המערער ומשפחתו ומהעובדה שהודה והביע חרטה. עם זאת, הגענו למסקנה שהעונש שנגזר על המשיב מאזן באופן הולם בין החומרה הרבה שבמעשיו לבין הודאתו, תהליך השיקום אותו עבר ושאר נסיבותיו האישיות, ואין מקום להתערבותנו בו. כמו כן, נתנו דעתנו לכך שעונש המאסר הוא מיום מתן גזר הדין, ולא מצאנו לשנות מקביעת בית המשפט גם בנקודה זו.

אנו חוזרים על המלצת בית המשפט המחוזי להפנות את המערער לטיפול במסגרת טיפול בקבוצת אלימות בכלא.

הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום ג', 20.6.06, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשעה 11:00.