ע"פ 2690/16 אבי לויה נ. מדינת ישראל

1.

ענייננו בבקשה מטעם המערער לפסילת שופט (הח"מ), לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ) .

2.

ואלה עיקרי העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.

ביום 22.4.2014 הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום נגד המבקש ואחרים (ת"פ 21432-04-14), וביום 21.7.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המבקש עד תום ההליכים הפליליים .

ב.

ביום 3.12.2015 הורשע המבקש בחלק מהעבירות שיוחסו לו, וביום 25.2.2016 גזר בית המשפט את דינו לשש וחצי שנות מאסר בפועל (78 חודשים) החל מיום מעצרו ביום 17.3.2014.

ג.

ביום 3.4.2016 הגיש המבקש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין .

ד.

חלפו עוד כ- 5 חודשים והמבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר - למעשה, הפסקת עונש המאסר בו כבר החל עם מתן גזר דינו כ- 7 חודשים קודם לכן.

ה.

בקשה זו של המבקש נדונה לפני כשופט תורן, ובהחלטתי מיום 26.9.2016 דחיתי את הבקשה.

ו.

ביום 5.6.2017 צפוי להישמע ערעור המבקש, ואני נמנה על המותב אשר נקבע לדון בערעור.

3.

עד כאן עיקרי העובדות הצריכות לענין, ומכאן לשאלה: מהי בעצם העילה לבקשה לפסילת שופט כאשר ההחלטה על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע אינה כוללת כל נקיטת עמדה באשר להכרעת הדין או גזר הדין, ואף לא התייחסות לסיכויי הערעור על הכרעת הדין או גזר הדין (פסקה 8 שם)?

4.

בקשה לפסילת שופט לפי סעיף 77א לחוק נדרשת להצביע על כי " קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

עיון מדוקדק בבקשה מגלה כי זו אינה מצביעה על כל עילת פסילה, כללית או קונקרטית. אין בבקשה כל טענה לזיקה או ענין בהליך או למי מהמעורבים בו, או טענה באשר לאופן ניהול ההליך שהתקיים לפני, ואף לא כל טענה כללית בדבר חשש ממשי או בכלל למשוא פנים. כל שנטען בבקשה הוא, כי המערער מוטרד והוא חושש כי דחיית בקשתו להפסקת ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו "תשפיע על דעתו של כב' השופט מזוז בדיון בערעור" (פסקה 9 לבקשה). בחשש זה אין ולא כלום כדי לבסס בקשה לפסילת שופט.

5.

אשר על כן הבקשה נדחית.