ע"פ 2793/06 אלכסנדר קלימוב נ. מדינת ישראל

משלים

השופט א' רובינשטיין:

א.בפסק דיננו מיום ה' באלול תשס"ז (19.8.07) נתבקש שירות המבחן למבוגרים – בהסכמה – להכין תסקיר באשר למערער, לבחינת האפשרות כי חלף הפסילה בת 24 חודש שהוטלה עליו בבית המשפט המחוזי, האמורה להצטבר לפסילה בת 30 חודש שהוטלה עליו ב-25.5.06 בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב, יוטל על המערער צו מבחן למשך שנתיים.

ב.התסקיר אכן הוגש ביום (27.11.07), והגם שהמערער – העובד כעוזר נהג במאפיה – ציין בפני השירות את הצורך ברשיון נהיגה לשם תעסוקה, לא מסר בדיקת שתן, לא הגיע (לדבריו בשל חשש להיעדר מעבודתו ולאבדה) לשיחות עם השירות במועדן, ובעיקר – לבסוף – "מסר כי לאור לוח הזמנים הצפוף במקום עבודתו, יתקשה להופיע לשיחות לגילוי שרידי סם בשירותנו במידה ותוטל עליו ענישה חלופית במסגרת צו פיקוח". על יסוד זה העריך שירות המבחן כי אין המערער מתאים כיום להשתלבות בהליך טיפולי, ועל כן לא היה בידי השירות להמליץ על הטלת צו מבחן כענישה חלופית לעונש הפסילה.

ג.(1) נתבקשה תגובת הצדדים. בא כוח המערער, ציין, כי האיחור בתגובתו נבע בין השאר מקושי ליצור קשר עם המערער, וכן מניסיון למציאת פתרון אחר מול שירות המבחן. לשיטת עו"ד בר-שלום הפגין המערער יושר וכנות בכך שהסביר כי יתקשה להגיע לפגישות בשירות נוכח חוסר אפשרות להיעדר מעבודתו. מכל מקום, הגם שצוינה הוגנות גישתה של המדינה, שב בא כוח המערער ומבקש הפחתת עונש הפסילה או חפיפתו לעונש הפסילה שהטיל בית משפט השלום לתעבורה, שכן אחרת תהא התוצאה 54 חודשי פסילה; מה גם שבפני בית המשפט לתעבורה לא צוין עונש הפסילה שהטיל בית המשפט המחוזי.

(2) בא כוח המדינה הגיב, כי נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן אין מקום לקבלת הערעור.

ד.ניתנה למערער הזדמנות, והוא ויתר עליה על-ידי אי נכונותו לעמוד למבחן. איננו יודעים מהו בדיוק רצף הפגישות הנדרשות בשירות המבחן לעניין כגון דנא, אך מניחים אנו כי איננו כזה שאדם מן היישוב אינו יכול לעמוד בו, גם אם עובד הוא – דבר שכמובן יש לעודד. על כן ביסודו אין מקום להיעתרות משמעותית לערעור. עם זאת, בשל העובדה שהפסילה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (נשוא הערעור דנא) מיום 14.2.06 לא הובאה לידיעתו של בית משפט השלום לתעבורה בפסק דינו מיום 25.5.06, ומטעמי הגינות בהקשר זה, מצאנו לנכון ללכת במידת מה לעבר המערער. מורים אנו איפוא, כי שישה חודשים מן הפסילה בתיק נשוא הערעור דנא יהיו בחופף לפסילה שהוטלה בבית משפט השלום לתעבורה, כך שהמערער ייפסל לנהיגה לאחר סיום הפסילה ההיא עוד 18 חודש (במקום 24), ובסך הכל 48 חודש מיום 25.5.06.

ה.הערעור מתקבל על פי זאת בלבד.