ע"פ 2938/08 מדינת ישראל נ. אוסאמה אגבריה

השופט א' א' לוי:

1.

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, יוחס למשיבים שהנם אחים, אירוע אלים בו היו מעורבים בתאריך 5.6.04 בשעות הצהרים. אותו אירוע התפתח על רקע של סכסוך בין המשיבים למתלונן – מוחמד ג'בארין. משיב 2, מוחמד, הפתיע את המתלונן כשהיה ברכבו, ועם מקל שהחזיק בידו החל להכות בשמשת הרכב ואחר כך ניפץ את חלון הדלת הימנית.

בהמשך, הוא תקף את המתלונן עצמו, ולתקיפה הצטרפו שני המשיבים האחרים שהגיעו למקום. בעקבות צעקות שהקים המתלונן שלף אוסאמה אקדח, אותו הצמיד לגופו של הקורבן וממנו ירה פעמיים, אולם למרבה המזל המחסנית נפלה ועקב כך לא נוצר ירי. בהמשך, ניגש מוחמד לרכב שעמד במקום, הוציא ממנו רובה, ככל הנראה מסוג M16 , והחל נע לעבר הקורבן, אולם אנשים שהתקהלו במקום מנעו זאת ממנו. ועוד

נטען, כי ביום 2.6.04, כאשר הגיעו המתלונן ואחיו טאאי ג'בארין לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה, איים מוחמד על טאאי כי יפגע בו ובמשפחתו.

2.

בתום שמיעת ראיות הצדדים, הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיבים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון. כמו כן, הורשע אוסמה בעבירה של אחזקת נשק ונשיאתו, ומוחמד הורשע בעבירה של איומים. בהמשך, נגזרו עונשיהם של המשיבים: אוסמה נדון לשלוש שנות מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 7500 ש"ח. מוחמד נדון למאסר של שנתיים וחצי, מתוכם 6 חודשים בפועל, קנס בסך 8000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 7500 ש"ח. עבד אלעזיז נדון לשלוש שנות מאסר, מתוכם 5 חודשים לריצוי בפועל, קנס בסך 6000 ש"ח והוא חויב לשלם פיצוי בסכום של 7500 ש"ח. לאחר שנתקבלו חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, הוחלט להמיר את המאסר בפועל שנגזר על המשיבים בביצוען של עבודות מסוג זה.

3.

המדינה משיגה בפנינו על קולת העונש, ונימוקיה הם אלה: העונשים אינם הולמים את חומרת המעשים וחורגים מרמת הענישה הנוהגת; המשיבים חטאו באלימות קשה ולא היססו ליטול לידיהם נשק חם מתוך כוונה לעשות בו שימוש; העונשים מעבירים מסר שגוי לרבים, וכוחם המרתיע הנו דל. השקפתם של המערערים לעניין זה שונה, היינו, שהעונש שנגזר הביא בחשבון את העובדה שהמערערים גמלו על אלימות קודמת אותה יזם המתלונן; פציעתו של האחרון לא היתה קשה; נערכה סולחה בין הצדדים בגדרה שולם פיצוי נכבד.

4.

"שלושת [ המשיבים ] חברו לתקוף את המתלונן באלימות קשה. באמצעות מקלות טוריה הם שברו את חלונות רכבו ותקפו אותו באופן ברוטאלי. [ המשיב 1 ] החזיק באקדח, הצמידו למתלונן ולחץ על ההדק פעמיים. בנס לא נגמר האירוע באסון משום שהמחסנית נפלה מן האקדח. אין ספק כי מדובר באירוע חמור ביותר שראוי לגנותו בכל פה. גם העונש שיוטל על [ המשיבים ] צריך לבטא את החומרה הרבה שבה רואה בית המשפט את אירוע התקיפה האמור ואת סלידתו העמוקה של בית המשפט מן הדרך שבה ראו [ המשיבים ] לטפל בסכסוך שבינם לבין המתלונן ומשפחתו".

דברים אלה, אותם ציטטנו מתוך סעיף 5(א) של גזר דינו של בית המשפט המחוזי, מקובלים עלינו במלואם. המשיבים אכן חטאו באלימות קשה, שאך במקרה לא הסתיימה בתוצאה חמורה פי כמה. לפיכך, ראוי היה כי העונש ייתן לאותה חומרה ביטוי הולם, ולדאבוננו לא רק שבית המשפט המחוזי לא נהג כך, אלא שלענישתו עלול להיות מסר שגוי לצבור, לפיו זוכים מעשי אלימות מסוג זה לתגובה עונשית מתונה. עם כך אין בידינו להשלים, ומקל וחומר שאין מקום לעשות זאת בתקופה בה נגע האלימות כפתרון לסכסוכים שונים, הפך לתופעה נפוצה.

נוכח האמור, וכאשר לנגד עינינו ניצבת ההלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את תקופת המאסר בפועל בה ישא כל אחד מהמשיבים על 12 חודשי מאסר. יתר חלקיו של גזר הדין יעמדו בעינם.

המשיבים יתייצבו לשאת בעונשם, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום י"א בחשוון התשס"ט (9.11.08), עד לשעה 10:00.