ע"פ 3190/21 יעקב סיגיזמונדי נ. מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שהושת על המבקש בגין הרשעתו בעבירות המתה בקלות דעת ונהיגה בשכרות, גרימת חבלה של ממש, ועבירות תעבורה נוספות. זאת בעקבות תאונת דרכים מחרידה שארעה ביום 11.11.2017 כאשר המבקש נהג ברכבו בהיותו בגילופין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין, והסיע עמו ארבעה צעירים. למרבה הצער, אחת הנוסעות מצאה את מותה כתוצאה מהתאונה; נוסעי הרכב האחרים ובכללם המבקש סבלו מפגיעות קשות. בגזר הדין של המבקש נדון בין היתר לחמש שנות מאסר לריצוי בפועל. הערעור נסב הן על הכרעת הדין הן על חומרת גזר הדין. בטיעון לפניי לא הרחיב בא-כוח המבקש לעניין הכרעת הדין, ועם זאת אומר בלא לטעת מסמרות ובזהירות הראויה, כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור על הכרעת הדין הם טובים.

את טיעונו מיקד בא-כוח המבקש במצבו הרפואי של מרשו, שאין חולק שהוא מורכב וקשה בכל היבט שהוא. די אם אומר שעבר עד כה 26 ניתוחים ונקבעה לו נכות בשיעור של 100 אחוזים. אין כל טענה, במיוחד בהינתן מצבו, בדבר מסוכנותו של המבקש או חשש כלשהו שלא יתייצב לדיון בעניינו; ועובדה היא שלאורך המשפט וגם כיום הוא משוחרר ללא תנאים מגבילים. בא-כוח המבקש טוען כי ספק אם שירות בתי הסוהר ערוך לקלוט את המבקש לנוכח מורכבות מצבו הרפואי והטיפולים שהוא זקוק להם. אומר מיד כי אינני מייחסת משקל רב לטענה זו בשלב זה, כאשר גם בית המשפט המחוזי נתן דעתו אליה, ואין יסוד לסבור כי המבקש לא יקבל את מלוא תשומת הלב והטיפול המתאים במסגרת שירות בתי הסוהר במענה לצרכיו ולמצבו. עם זאת, ואף שנקודת המוצא כאשר מונחת לפני בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, היא שנאשם שהורשע בפלילים ירצה את העונש שהושת עליו באופן מיידי – לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר. ובנסיבות המקרה דנן, אני סבורה כי מצבו הקשה והמורכב של המבקש מבחינה רפואית ותפקודית, יש בו כדי להטות את הכף בשלב זה אל עבר עיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו. וכך אני מורה.