ע"פ 5158-22 ע"פ 5158-22

1.בפני בקשה המכוונת לעיכוב ביצוע של סכום הפיצויים שבו חויב המבקש במסגרת גזר דין שניתן בעניינו ביום 28.6.2022 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (תפ"ח 24984-07-15, השופטת הבכירה ג' רביד והשופטים י' לוי ו-ש' יניב).

2.בתמצית יצוין כי המבקש הורשע בביצוען של שלוש עבירות רצח, לצד עבירות נוספות. בעקבות זאת, נגזרו עליו שלושה מאסרי עולם (לריצוי בחופף) לצד עונשים נוספים. בנוסף לכך הוא חויב בסכומי פיצויים של 15,000 שקלים לכל אחת משלוש משפחות הנרצחים, וכן בסכום של 30,000 שקלים שישולם ליתר נפגעי העבירה, ובסך הכול 75,000 שקלים.

3.הבקשה שבפני נסבה כאמור אך על מרכיב הפיצוי בגזר הדין. בעיקרו של דבר, נטען בבקשה כי יש מקום לעכב את תשלום הפיצוי עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה, וזאת על רקע קשייו הכלכליים של המבקש. עוד הודגש כי המבקש נתון מאחורי סורג ובריח מזה תקופה ארוכה וכי אין באפשרותו הכלכלית לעמוד בתשלום הסכומים שנפסקו בגזר הדין.

4.עמדת המדינה כי דין הבקשה להידחות. המדינה מדגישה כי עיכוב ביצוע המכוון לרכיב הפיצויים שנפסקו בגזר דין יינתן אך בנסיבות חריגות, וכי אלו אינן מתקיימות במקרה דנן. זאת ועוד, המדינה מוסיפה כי המבקש לא צירף את נפגעי העבירה כמשיבים לערעורו ואף מבחינה זו מנוע מלטעון בעניין גובה הפיצוי (למעט במקרה שבו יזוכה מן העבירות שיוחסו לו). לבסוף, המדינה מדגישה כי ככל שלמבקש טענות לגבי מצבו הכלכלי הרי שבאפשרותו לעלותן בפני המרכז לגביית קנסות.

5.בשים לב לטעמים שהוצגו בבקשה, ולאחר שנתתי דעתי לעמדת המדינה, לא ראיתי לנכון להיענות לה. כאמור, וכפי שציינה המדינה, הדרך להתמודדות עם קשיים כלכליים שעניינם תשלום של פיצוי שנפסק בגדרי גזר דין היא הגשתה של בקשה מתאימה למרכז לגביית קנסות, אשר בידו לבחון את מכלול הנסיבות ולקבל החלטה בעניין (ראו: ע"פ 6819/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (8.11.2020)).

6.אשר על כן, הבקשה נדחית. זכויותיו של המבקש בכל הנוגע לפנייה למרכז לגביית קנסות שמורות.