ע"פ 5360/12 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שהוטל על המבקש במסגרת גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, עד להכרעה בערעור.

1.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' ביתן ) הרשיע את המבקש לפי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין אחיו של המבקש (להלן: האח ) למתלונן, הגיעו המבקש ואחיו לביתו של המתלונן כאשר הם מצוידים בכלי תקיפה שונים. השניים התפרצו בכוח לבית ותקפו את המתלונן תוך שהאח דוקר אותו דקירות רבות באזורי גוף שונים, והמבקש מכה אותו במוט עץ. למתלונן נגרמו חבלות חמורות כתוצאה מהדקירה, אולם אלה לא יוחסו למבקש. האחרון, שהיכה את המתלונן באמצעות מוט עץ, גרם ל"שפשופים ונפיחות בקרקפת, וחבלה ושטף דם סביב עינו". בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

2.

המבקש ערער על חומרת העונש לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בבקשה נטען כי מפאת התמשכות ההליכים בעניינו, אי מתן עיכוב ביצוע עלול לייתר את הערעור. בא כוחו של המבקש טוען כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים. בין היתר מדגיש המבקש את נסיבותיו האישיות המצדיקות הקלה בעונשו: העבירה בוצעה בהיותו בן 18 בלבד; זהו מאסרו הראשון; וכן המלצה חיובית של שירות המבחן, המציין כי המבקש עבר תהליך טיפולי חיובי וכי מאסר עלול לגרום לנסיגה בתהליך שעבר. שירות המבחן ממליץ על עונש מאסר שיבוצע בעבודות שירות. בדיון שהתקיים לפניי, הוסיף בא-כוח המבקש כי שולחו לוקח אחריות מלאה על מעשיו וכי את האלימות הקיצונית, לשיטתו, המתוארת בכתב האישום אין לייחס למבקש כי אם לאחיו, שהוא גם הדמות הדומיננטית בפרשה. כן מצביע המבקש על כך שהוא שוהה כבר למעלה משנתיים בתנאי מעצר בית לילי, איזוק אלקטרוני וליווי צמוד וכי הוא לא הפר תנאים אלו במשך כל התקופה.

3.

באת כוח המדינה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן מדובר באירוע אלימות חמור ביותר, וכי החלק שנטל בו המבקש (הוא האח הבוגר בגיל) לא היה פעוט או זניח כפי שמנסה בא-כוחו לצייר. עוד נטען כי נוכח חומרת העבירה, אפילו תהיה הקלה מסוימת בעונשו של המבקש, סביר כי זו לא תייתר את שמיעת הערעור.

4.

כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של עונש המאסר שנגזר על המערער. אמות המידה לחריגה מכלל זה הותוו ב ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 283-277 (2000) (להלן: עניין

שוורץ ) . בעניין שוורץ נקבע כי בין השיקולים שישקול בית המשפט בבואו לבחון בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל, ייבחנו, בין היתר, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; משך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של המבקש.

5.

מוכן אני להניח, לטובת המשיבה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. בצד האמור, נוכח התסקיר החיובי של שירות המבחן, המציג התקדמות בתהליך שיקומו, וממליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל, לא ראיתי לחסום את דרכו של המבקש להעלות את טענתו לאימוץ המלצת שירות המבחן גם לפני ערכאת הערעור, קודם שיחל בנשיאת עונש מאסר בפועל. נוכח עברו הנקי של המבקש והעובדה כי בתקופה שבה היה משוחרר בתנאים מגבילים לא נרשמה מצדו כל הפרה של תנאים אלה, מצאתי כי בפרק הזמן הקצר עד לשמיעת הערעור, המשך תחולתם של התנאים המגבילים תפחית במידה רבה את מסוכנותו.

(השוו 5712/11 איברהים זובידאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.8.2011)).

6.

עונש המאסר בפועל של המבקש יעוכב, אפוא, עד להכרעה בערעור. תנאי השחרור שקבע בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש יוסיפו לעמוד בעינם.