ע"פ 5622/07 מדינת ישראל נ. מורן קרדונה

א.

בקשה לעכב ביצוע עונש מאסר בעבודות שירות שהוטל על המשיבה, עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על קולת העונש (ע"פ 5622/07), ולקבוע מועד מוקדם לשמיעת הערעור בתיק דנא.

ב.

המשיבה – ילידת 1984 – הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן (בשנית), המייחס לה עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. לפי המתואר בכתב האישום , בלילה שבין 30.7.05 ל- 31.7.05, לפני השעה 03:50, נכנסה המשיבה – שאין לה רישיון נהיגה – לרכב כשהיא שתויה. שוטר שהיה במקום ניסה לעצור בעדה, אך המשיבה נעלה את דלתות הרכב ונסעה לאחור עד שפגעה בניידת מג"ב שהיתה במקום והחלה נוסעת קדימה לעברו של השוטר; זה נאלץ לקפוץ לצד הדרך על מנת שלא להיפגע. המשיבה המשיכה בנסיעה מהירה ופרועה, תוך שמספר ניידות דולקות אחריה וקוראות לה לעצור. במהלך נסיעתה התעלמה המשיבה מן הניידות שניסו לחסום את דרכה, נסעה בניגוד לכיוון התנועה – תוך שהיא גורמת לנהגים לבלום בפתאומיות או לסטות בחדות – ועלתה על אי תנועה. גם כשהגיעה לרחוב ללא מוצא, ניסתה להימלט ופגעה ברכב שחנה במקום, ואז נעצרה.

ג.

בפרשת גזר הדין המליץ שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, "בהתחשב בגילה הצעיר, בהעדר עבר פלילי, בנסיבות חייה... וביציבות במצבה היום, ובשל הרושם כי עונש חמור כמאסר בפועל יהוה עבור הנאשמת (המשיבה – א"ר) משבר אקוטי, יחשוף אותה לחברה עבריינית ויפגום במאמציה לבסס את חייה הבוגרים באופן נורמטיבי". בית המשפט השית על המשיבה שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודת שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא תעבור עבירה מהעבירות בהן הורשעה; כן נפסלה המשיבה מהחזקת רישיון נהיגה למשך 3 שנים. בית המשפט קבע, כי ככל שהעבירות בהן הורשעה המשיבה חמורות - מדיניות הענישה בכגון אלה היא של כ- 4 שנות מאסר בפועל –הענישה היא אינדיבידואלית ויש לדון כל מקרה לנסיבותיו; נקבע, כי המקרה "חריג ונמנה עם אחד מאותם מקרים בהם יש ונכון לסטות מן הכלל", שכן שיקולי שיקום המשיבה – שאף שגדלה בתנאים קשים, הצליחה לסיים 12 שנות לימוד, שירתה בצה"ל שירות מלא, ולבד מעבירה ללא הרשעה מלפני שנים רבות היא נעדרת רישום פלילי - גוברים על האינטרס הציבורי והרתעת הרבים. המדינה מערערת על קולת העונש, וביקשה עיכוב ביצוע.

ד.

(1) בבקשת המדינה נטען, כי ראוי שערעור המבקשת על קולת העונש יישמע לפני שתחל המשיבה בעבודות השירות, על מנת שלא לסכל את מטרת הערעור.

(2) באת כוח המשיבה טענה, כי הקושי העיקרי בעניין עיכוב הביצוע הוא פרנסתה של המשיבה, שאם תחל בעבודות השירות תוכל לקבל הבטחת הכנסה, ואחרת סמוכה היא על שולחן הזולת.בנסיבות אין בידי המשיבה להתחייב לכל עבודה, ומכאן הצורך; והיא מצהירה כי לא תטען שתחילת ביצוען של עבודות השירות מהוה גורם בערעור. כן הפנתה עורכת הדין חביב לע"פ 1154/07 מדינת ישראל נ' פלוני (השופטת ארבל), בו לא נתקבלה בקשת המדינה לעיכוב ביצוע במקרה שבו נגזר – ללא הרשעה – שירות לתועלת הציבור.

(3) לשיטת באת כוח המדינה, מלכתחילה הודיעה המדינה כי תערער והיא מבקשת כי ייגזר על המשיבה מאסר מאחורי סורג ובריח, ולכן יש מקום לעיכוב הביצוע.

ה.

(1) לאחר העיון החלטתי להיעתר לבקשה. ככלל, המדיניות השיפוטית היא להיענות לבקשות לעיכוב ביצוע של עונש קצר יחסית, לא כל שכן של עבודות שירות, וכך לגבי בקשות הן מטעם המדינה הן מטעם מערערים. הטעם העיקרי הוא פשוט ומעשי, על-פי השכל הישר, קרי, החשש פן תסוכל מטרת הערעור כחלוף הזמן ועד הישמע הערעור, לרבות על-ידי מעין השפעה של המצב שנוצר על שיקול הדעת בערעור (ראו ע"פ 55/06 מדינת ישראל נ' זלינגר (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה); ע"פ 4940/05 מדינת ישראל נ' עמרם (לא פורסם) (השופט עדיאל והאסמכתאות שם)). אמנם כל תיק נבחן לנסיבותיו, ויתכנו מדרך הטבע חריגים בנסיבות מיוחדות – ע"פ 1154/07 הנזכר נפסק על פי נסיבותיו המיוחדות של המקרה, כאמור בסעיף 9 להחלטה – אך המדיניות הכללית על מכונה. במקרה דנן הטענה העיקרית היא בעיות פרנסה של המשיבה, כאמור, והתקוה כי תקבל הבטחת הכנסה בעת עבודות השירות. חוששני כי אין בידי להיענות לעמדתה. ראשית, נוכח המדיניות הכללית האמורה. שנית, מבלי שאביע דעה נחרצת על סיכויי הערעור אף כי אין לומר שאין בו ממש, עבודות שירות אף הן נעשות במקום פלוני, תוך תכנון והשמה מצד שירות בתי הסוהר, ואין מקום ככלל לפצלן לשיעורין ולהכביד על המערכת (דבר העלול לקרות אם יתקבל הערעור).

(2) ועם זאת, סבורני במדיניות הכוללת ובהקשר הצורך בריצוי בהקדם (ע"פ 111/94 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, השופטת – כתארה אז – ביניש), כי יש מקום לקביעת הערעור בהקדם, חרף העומס הבלתי אפשרי בבית משפט זה. זאת, גם בשל נסיבותיה האישיות של המבקשת. לפיכך ייקבע הערעור – ערעור גזר דין – לשמיעה במחצית הראשונה של ספטמבר 2007.

(3) בכפוף לכך, אני נעתר לבקשה.