ע"פ 5780/10 דומבדזה מירזה נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בן 30 חודשים (בניכוי ימי מעצר), שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ברודי) ביום 7.7.10 בתיק פ' 21908-07-09; בית המשפט המחוזי עיכב את תחילת ריצוי העונש עד ליום 15.8.10.

רקע והליכים

ב.

ביום 26.5.10 הורשע המבקש, יליד 1980, יחד עם אחר, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) ונסיון שוד בחבורה (סעיף 403 בנסיבות סעיף 402(ב) לחוק העונשין). כמתואר בהכרעת הדין, קשרו המבקש והנאשם השני קשר עם אדם אחר לשדוד את המתלוננת, ילידת 1955, אשר המבקש הכיר את בנה היכרות מוקדמת. השלושה הצטיידו באמצעים שונים והגיעו למקום מגורי המתלוננת; שם המתין המבקש ליד הרכב, בעוד הנאשם והאחר עלו לדירת המתלוננת, נכנסו פנימה בטענת כזב, והפעילו כלפיה אלימות פיזית קשה; בשלב מסוים נכנסה למקום שכנה והבריחה את השודדים, ואחד מהם נמלט ברכב עם המבקש.

ג.

בגזר הדין הודגשה חומרת העבירה – עבירה מתוכננת, שבוצעה בצוותא, תוך הצטיידות מראש ושימוש באלימות קשה. כן צוינו גילה של המתלוננת והעובדה שהאירוע התרחש בתוך "ביתה-מבצרה". נאמר, כי למבקש הרשעה קודמת בעבירת רכוש, והרשעה נוספת בעבירות של התפרצות וגניבה, שאירעו לאחר ביצוע העבירות בהליך דנא, אך צוין כי טרם ריצה מאסר בפועל. שיקולים לקולה בעניינו של המבקש, נמצאו בכך, שחלקו באירוע היה מצומצם מול האחרים, ושתסקיר מעצר בתיק אחר לגביו היה חיובי. עם זאת נאמר, כי מתקבלת לגביותמונה מצטברת של פעילות עבריינית על פני ציר הזמן, כי לא נטל אחריות, וכי שיקולי ענישה מטים את הכף לעבר ענישה ממשית בעלת אופי מרתיע. על כן נגזרו על המבקש 30 חודשי מאסר, בניכוי ימי המעצר (למעלה מחודשיים); שני מאסרים על תנאי בני 10 ו- 4 חודשים למשך 3 שנים; ופיצוי למתלוננת בגובה 5,000 ₪. לשלמות התמונה יצוין, כי הנאשם האחר נדון ל- 4 שנות מאסר ועוד הפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי, ובסך הכל ארבע וחצי שנים וכן מאסרעל תנאי ופיצוי בסך 10,000 ₪ למתלוננת.

הבקשה והדיון

ד.

ביום 2.8.10 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין על שני חלקיו - הכרעת הדין וגזר הדין, ועמו בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל. צוין, כי נסיבותיו האישיות של המבקש – בן למשפחה השרויה במצוקה כלכלית, ואב לפעוט בן

חודשים אחדים – מקימות צורך בהזמנת תסקיר בעניינו, כמו גם עיכוב עונש המאסר, כדי למנוע נזק "בלתי הפיך" למשפחת המבקש התלויה בו. הוסף, כי עברו של המבקש אינו מכביד, וכי הוא לא הפר את תנאי מעצרו, ואף הותר לו לצאת לעבודה במסגרתו. נטען, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים – כי המשיבה לא הוכיחה שהמבקש ורכבו נכחו בזירת האירועים בעת התרחשותם, וכי העונש שהוטל על המבקש חורג מרף הענישה המקובל בכגון אלה.

ה.

בדיון הדגיש עו"ד נהרי למבקש כי לדעתו סיכויי הערעור טובים. המדובר, כך ציין, בראיות נסיבתיות ולא בשאלות מהימנות. הראיה העיקרית היא זיהוי רכבו של המבקש, אך יש בעניין זה מחלוקת; בנוסף, נטען לראשית הודיה של המבקש, דבר המוכחש על-ידיו; הועלו גם מחדלי חקירה, וטענת חקירה מאוחרת – הגם שמספר הרכב היה בידי המשטרה. אשר לגזר הדין, נטען כי התסקיר חיובי על כן יש מקום לעונש מקל.

ו.

בא כוח המדינה עו"ד כהן טען, כי אכן אין מדובר במחלוקת מהימנות, אך הראיות הנסיבתיות הן חזקות; העונש תואם חומרת עבירה כנגד אשה מבוגרת שהותקפה קשה על-ידי שותפי המבקש.

ז.

עיינתי בפסק דינו המפורט של בית המשפט קמא (ראו סיכום עניינו של המבקש בפסקה 48, וההנמקות לפני כן), ובנימוקי הערעור. השיקולים לעניין זה נמנו כידוע בע"פ 10111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241- 282-277 (מפי השופטת (כתארה אז) ביניש), ובהם חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, אורך המאסר שנגזר, סיכויי הערעור, עברו ומסוכנותו של המורשע, התנהגותו בתקופת המשפט ונסיבותיו האישיות. הגם שאני סבור כי המשוכה העומדת לפני המבקש היא בהחלט גבוהה, מבלי שאוסיף מעבר לכך לגבי סיכויי הערעור, נראה לי, בין השאר כיון שהמדובר בראיות נסיבתיות, כי יש מקום לאפשר למערער לנסות להיאבק על חפותו בטרם מאסר. אכן, עיכוב ביצוע כשהמדובר בשלושים חודשי מאסר (במקרה זה בניכוי למעלה מחודשיים) אינו שכיח, אך הוא ניתן מדי פעם על פי הנסיבות. אמנם, המדובר בפרשה חמורה שאין צורך להכביר עליה מלים, אף שהמבקש היה, על פי כתב האישום בו הורשע, ב"תפקיד העורפי" - ואולם מדובר במי שעלה ארצה ב-2005, ועבר משבר משפחתי ומקצועי עם עלייתו (ראו תסקיר שירות המבחן למבוגרים מיום 4.5.10, שהוגש לבית משפט השלום בתיק אחר בו הסתבך (הרשעה מאוחרת לפרשה זו בעבירת רכוש)); אין טענה להפרת תנאי מעצר. לכן יעוכב המעצר עד להכרעה בערעור. ואולם, משאין המבקש נהנה עוד מחזקת חפות, יש מקום לוודא כי יימצא במעצר בית מלא עד להכרעה. תנאי שחרורו הקיימים אינם מצויים בפניי, ולכן ייקבעו במפורט (לרבות מעצר בית מלא כאמור) בהקדם בידי בית המשפט המחוזי. עד להכרעתו – ואני מקדים תודה על קביעת התיק לדיון בבית המשפט המחוזי בפני שופט תורן בימים הקרובים – יחולו תנאי השחרור הקיימים, והמבקש מוזהר על קיומם.