ע"פ 5925/10 עומר מקין נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא כתילי) מיום 22.6.10 בתיק ת"פ 122/09, בגדרו נדון המבקש לשנתיים מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, שלילת רשיון נהיגה למשך שבע שנים וקנס על בסך 10,000 ש"ח. המבקש החל בריצוי מאסרו ביום 1.8.10.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 301 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין ), וסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 (להלן פקודת התעבורה ); מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין; נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודת התעבורה; נהיגה במצב המונע שליטה ברכב ומסכן עוברי דרך, לפי תקנה 26(1) ו-(4) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן תקנות התעבורה ) וסעיף 68 לפקודת התעבורה; נהיגת רכב פגום שמצבו עלול לגרום לאובדן השליטה בו ולסיכון עוברי הדרך, לפי תקנה 27(א), (ב) ו-(ג) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה; גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2)(3) לפקודת התעבורה; ועבירה של סטייה מנתיב הנסיעה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

ג.

להלן בקצרה תיאור הפרשה כעולה מכתב האישום. ביום 7.6.08 סמוך לשעה 19:00 נהג המבקש ברכב בו היו מלבדו עוד ארבעה מחבריו. המבקש נהג את הרכב בהיותו שיכור, כשרמת האלכוהול בדמו עלתה על שיעור 131% מ"ג לפחות. בנוסף, הרכב בו נהג המבקש לא היה תקין ובצמיגו הימני האחורי היה פגם שגרם לירידת לחץ שעלולה היתה לגרום לסטיית הרכב. משהגיע הרכב לעקומה חדה שמאלה סטה לנתיב הנסיעה הנגדי, המבקש איבד שליטה על הרכב והתנגש ברכב שבא ממולו. כתוצאה מכך, נהרג אחד מנוסעי הרכב במקום, ואילו הנהג באותו רכב ושאר הנוסעים בשני כלי הרכב, נפצעו באורח קשה ונזקקו לטיפול רפואי.

ד.

ביום 2.2.10 הורשע המבקש, כאמור, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון. ביום 22.6.10 גזר עליו בית המשפט עונש של שנתיים מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, שלילת רשיון נהיגה למשך שבע שנים וקנס על סך 10,000 ש"ח. בין השיקולים שהנחו את בית המשפט צוינו המלצות שירות המבחן, נסיבותיו האישיות של המבקש (לרבות הודאתו), כמובן עם חומרת מעשיו ונסיבות המקרה אשר הובילו לאבדן חיי אדם.

הבקשה והדיון

ה.

בבקשה נטען, כי העונש שהושת על המבקש חורג מהעונש המקסימאלי האפשרי על-פי דין. נטען, כי יש להניח שהערעור ישמע בעוד זמן רב, ומשכך הוא עלול להפוך לתיאורטי, אשר על כן נתבקש עיכוב הביצוע, ולחלופין - קביעת הערעור לשמיעה במועד קרוב.

ו.

בדיון טען עו"ד אסדי למבקש, כי התיק קבוע לשמיעה במאי 2011, וסיכוייו טובים. נתבקש גם עיכוב הקנס בשל מחסור כלכלי של העורר. כן נטען כי המאסר על תנאי לא היה בגדר הסדר הטיעון.

ז.

באת כוח המדינה ציינה, כי מצבור העבירות מצדיק מאסר כפי שהושת, וסיכויי הערעור אינם גבוהים; יש לזכור כי המדובר בנהיגה בשכרות.

הכרעה

ח.

עיינתי בגיליון רישום התעבורה של המבקש, יליד 1983. מאז 2003 נרשמו לחובתו, בשנים 2006-2005, מספר עבירות מסוגים שונים. בנסיבות איני רואה מקום לעיכוב הביצוע, באשר סבורני כי המשאלה להפחתה בעונש, מבלי שאדרש כרגע לטענה משפטית זו או אחרת, מציבה בפני המבקש משוכה גבוהה, ומכל מקום קשה להניח כי תיק מעין זה, הכולל בנוסף לקיפוח חיי אדם – והוא עיקר, גם נהיגה בשכרות, יסתיים בלא מאסר מאחורי סורג ובריח.

ט.

אשר לקנס, כפי שציינתי באולם בית המשפט, במקרי חסרון כיס פותח המחוקק בסעיף 5ב' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995, אפשרות לטיפול בהימצא סיבות סבירות לאי תשלום או נסיבות אישיות המצדיקות פריסה. איני נדרש לכך איפוא.

י.

ואולם, בנסיבות נראה לי כי יש מקום לשמיעת התיק (תיק גזר דין) בהקדם, ועל כן תתבקש המזכירות לקבעו בתוך שלושה חודשים.

בכפוף לכך איני נעתר לבקשה.