ע"פ 6073/11 משה סגל נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט גרשון) מיום 13.7.11 בתיק ת"פ 7089/08, בו הושתו על המבקש 5 שנות מאסר בפועל ו-30 חודשי מאסר על תנאי.

רקע והליכים

ב.

המבקש (יליד 1967) הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשורה ארוכה של עבירות מרמה במסגרת תרגיל "עוקץ". לפי המתואר בהכרעת הדין, קשר המבקש עם שלושה אחרים (וכתב האישום הוגש נגד ארבעתם) להונות ספקים ונותני שירות, וזאת במסגרת פעילותה של החברה "8- G "(להלן החברה). יחד עם שותפיו לכתב האישום, רכש המבקש כנפסק סחורות ושירותים שונים, שבעבורם שילם בהמחאות אשר תאריך פרעונן הוא לאחר המועד בו תיכננו המבקש וחבריו לסיים את פעילות החברה. סכום המרמה עמד על כ-1,750,000 ש"ח. הכרעת דינו המפורטת של בית המשפט המחוזי התבססה על עדים רבים, ובהם עובדי החברה והספקים הרבים שהונו על-ידיה. כן נקבע, כי התנהגותו של המבקש לאחר סגירת החברה בכך שנעלם ולא הגיע עוד למשרדי החבריה ולמחסניה, וכן שתיקתו לאורך מרבית הודעותיו במשטרה, יש בהן כדי לתמוך בעדויות ובמעורבותו בפרשיה. יצויין, כי שניים משותפיו של המבקש לכתב האישום הודו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדרי טיעון (בגזר הדין דחה תחילה בית המשפט את ההסדרים אך ערעורים לעניין זה נתקבלו בבית משפט זה), ואילו המבקש ושותף נוסף המשיכו בניהול הוכחות, אשר הסתיים בהרשעת המבקש בכל המיוחס לו, ובזיכוי השותף מחמת הספק מן המיוחס לו.

ג.

בגזר דינו נתן בית המשפט דעתו לחומרת העבירות בהן הורשע המבקש, ובעיקר לכך שהמבקש הורשע, במסגרת עשרים אישומים שונים, בביצוען של עשרים עבירות של קבלת דבר מה במרמה וקשירת קשר. כן צויין, כי ביצוע העבירות התאפיין בתחכום רב, והסכום שנלקח מאזרחים תמימים רבים טרם הוחזר להם עד מועד מתן גזר הדין. עוד נקבע, כי הימנעותו של בית המשפט מהשתת פיצויים נלקחה בחשבון בקביעת העונש. מנגד, נלקחה בחשבון העובדה כי המבקש אינו בעל עבר פלילי, ועל כן, בין היתר, הושת עליו עונש מקל יותר מאשר העונש שהושת על שותף אחר לכתב האישום, אף שהורשע בעבירות רבות יותר. יצויין כי לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיכוב ביצוע, מצוי המבקש כיום במאסר.

הבקשה והדיון

ד.

בבקשה הנוכחית - הערוכה בפירוט - נטען, כי סיכויי קבלת הערעור גבוהים, ועל כן, אף שנגזר על המבקש עונש מאסר ארוך, יש לעכב את ביצוע גזר הדין עד להחלטה בערעורו של המבקש. נטען בהמשך לכך, כי הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מושתתת על ראיות נסיבתיות בלבד, ואילו בידי המבקש יש כדי לבסס תשתית עובדתית שונה מזו שנקבעה בפסק דינו של בית המשפט קמא באופן שיש בו להביא לזיכויו. עוד נטען לעניין זה, כי סיכויי הערעור גבוהים גם מכיון ששותפו של המבקש לכתב האישום זוכה מביצוע המיוחס לו, בהתבסס על ראיות זהות לאלה שעליהן יסד בית המשפט קמא את הרשעת המבקש. בדיון הוסיף בא כוח המבקש, כי מרכז הכובד בערעור נסב על פרשנות העובדות ולא על קביעת ממצאי מהימנות, ובכך אין יתרון לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור, ויש בזאת להיטיב עם סיכויי הערעור. עוד נטען, כי בית המשפט קמא התעלם מטענת ההגנה מן הצדק שהועלתה לפניו, ועניינה עובדים אחרים של החברה שלא הועמדו לדין, וגם לכך השפעה על סיכויי הערעור. עו"ד בוחבוט נדרש גם למספר נקודות ספציפיות בראיות, כגון בדבר "פרשת הקלסרים", קלסרים במשרד החברה שנחזו להיות עמוסי עסקות ובעצם היו ריקים, אך כנטען לא יהיה זה במשרד שבו עבד המבקש כל עיקר. נטען גם כי המבקש עבד תקופה קצרה בלבד בחברה.

ה.

בדיון טענה באת כוח המשיבה, כי המבקש למעשה כבר נאסר ועיכוב הביצוע משמעו שחרורו מבית המאסר, פעולה שיש לנקוט בה בנסיבות מיוחדות בלבד אשר אינן מתקיימות בענייננו. באת כוח המשיבה הסכימה, כי הכרעת דינו של בית המשפט קמא מושתתת על ראיות נסיבתיות, אולם טענה, כי אין בכך כדי לפגוע באיתנותה, שכן מארג הראיות הנסיבתיות מצביע שהמבקש ביצע את המיוחס לו. אשר לטענת ההגנה מן הצדק נטען, כי אין בה ממש שכן מדובר במצבור ראיות שונה. לשיטת המשיבה

סיכויי הערעור, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש, אינם גבוהים, ויש איפוא לדחות את הבקשה.

הכרעה

ו.

לאחר העיון, איני רואה מקום להיעתר לבקשה. העובדה כי הכרעת דינו של בית המשפט קמא מושתתת בעיקרה על ראיות נסיבתיות, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים, במיוחד שעה שהמבקש שתק ברוב חקירותיו במשטרה ולמעשה מסר את גרסתו לאישומים כלפיו אך בתום פרשת התביעה. זאת, מבלי שאטע כמובן כל מסמרות לגבי בדיקת הדברים על-ידי בית המשפט בערעור. אשר לעובדה כי שותפו של המבקש לכתב האישום זוכה ואילו המבקש הורשע, בית המשפט קמא קבע מפורשות שמיעוט הרכישות שבוצעו על-ידי השותף במסגרת החברה מעלה ספק לעניין ידיעתו בדבר הקשר הפלילי, בניגוד לריבוי הרכישות שבוצעו על ידי המבקש שיש בהן כדי להעיד - כך נקבע, בצירוף ראיות נוספות - כי המבקש ידע שהחברה למעשה מתפקדת כחברת "עוקץ".

ז.

אשר לעונש שהושת על המבקש, אכן הערעור הוא על ההרשעה, אך סיכוייו על פניהם אינם כאלה שבשלהם ראוי לעכב עונש מאסר של חמש שנים. על פי אורך התקופה לא יתייתר הערעור גם בהמשך. לכל אלה יש להוסיף, כי המבקש החל לרצות את עונשו, וכפי שטענה באת כוח המשיבה, גם בכך יש כדי להפחית מסיכויי קבלת הבקשה (בש"פ 6337/94 וולראוך נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 10821/08 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל

(לא פורסם), פסקה 23). עם זאת אקבע, כי הערעור יישמע תוך 6 חודשים מהיום.

ח.

איני נעתר איפוא לבקשה לעיכוב ביצוע.