ע"פ 7461/05 ניסים דדוש נ. מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש, שהורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירות מין חמורות בקטינות והוטל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים, לצד עונשים נוספים. טעם הבקשה: סברת המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור על עצם ההרשעה – גבוהים, וכי לא ייגרם כל נזק אם ביצוע העונש יושהה.

הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי היא מפורטת ומנומקת ביותר. לא נחזור כאן על כל דקדוקיה, ונדגיש רק כי היא מבוססת, בראש ובראשונה, על התרשמותו של בית המשפט המחוזי ממהימנות המתלוננות, מחד גיסא, וממהימנות המבקש, מאידך גיסא. כמו-כן נשען בית המשפט בהכרעתו על ראיות נוספות, שתמכו בעדותן של המתלוננות. בית המשפט התמודד עם קושיות שונות שהועלו – למשל בדבר סתירות בעדויות ובדבר כבישת העדות.

בהודעת הערעור מלין המבקש על הרשעתו ולחלופין על חומרת העונש. הוא שב ומעלה סתירות שאיתר בדברי המתלוננות, וטוען כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לעובדת כבישת התלונות ולראיות ועדויות מטעם ההגנה. כן טוען המבקש לפגמים שנפלו בניהול ההליך בבית המשפט קמא. בבקשה לעיכוב ביצוע הוא גורס, כאמור, כי סיכויי הערעור גבוהים וכי לאור הזמן שחלף והעובדה כי עד כה הוא לא שהה מאחורי סורג ובריח, יש לעכב את ביצוע העונש.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע העונש להידחות. בשלב זה אין לקבוע, כמובן, קביעות נחרצות בדבר סיכויי הערעור, אולם אין ספק כי הכרעת הדין המפורטת, שבליבה, כאמור, התרשמות בית המשפט מן העדויות שבאו בפניו, מציבה משוכה גבוהה בפני המבקש. כמו-כן, אף כי לטעמי העונש שהוטל על המבקש, בהתחשב בעבירות שבהן הורשע, הוא עונש מקל ביותר, הרי שכאשר בבקשה לעיכוב ביצוע עסקינן, יש להביא בחשבון את העובדה שאין המדובר בתקופה קצרה, אלא במאסר בפועל של 5 שנים. לאור מהות העבירות שבהן הורשע המבקש, כאשר חזקת החפות אינה עומדת לא עוד, יש משקל רב לאינטרס של מניעת שיהוי נוסף בריצוי העונש. לבסוף יש לציין כי הטענות הפרוצדוראליות של המבקש עניינן רק באחד האישומים, ואף אם תתקבלנה – ואינני מביע כל עמדה בעניין זה – אך תיוותר בעינה ההרשעה באישום האחר, יושת על המבקש, יש להניח, עונש של מאסר בפועל.

מכל הטעמים האלה, החלטתי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 25.9.05 בשעה 10:00 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. היומן יעשה ככל יכולתו לקבוע מועד קרוב לשמיעת הערעור.