ע"פ 8002/03 רוברט סמוילוב נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (פ. 8150/02) בעבירות של חטיפה לשם עבירת מין וקשירת קשר לביצוע אותה חטיפה, סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, התחזות לאחר, הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, גניבה וגניבה בידי מורשה. עונשו של המערער נגזר ל – 60 חודשי מאסר בפעול, 15 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסכום של 5,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו וכן חויב המבקש בפיצוי קורבנות העבירות בסכום של 25,000 ₪.

המבקש ערער על חומרת העונש בלבד וכן הגיש בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס וסכום הפיצויים עד למתן פסק דין בערעור. לטענתו, סיכויי הערעור טובים ובעת שהוא מרצה את עונשו בבית הסוהר אין בידו לשלם את הקנס ואת הפיצויים.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות. אשר לקנס, מקובלת עלי טענת המשיבה כי תשלום הקנס לא יגרום למבקש נזק בלתי הפיך, שכן אם הערעור יתקבל ניתן יהא להחזיר את סכום הקנס.

לעניין הפיצויים למתלוננות כבר נפסק כי לאור סעיף 78 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, על מבקש עיכוב הביצוע לצרף את הזוכה בתשלום כמשיב לבקשה (ראה: ע"פ 5636/98 רוני נחום נ' מדינת ישראל , (לא פורסם)). משלא צורפו המתלוננות לבקשה יש לדחות את הבקשה כבר מטעם זה.

למעלה מן הנדרש אציין כי הערעור נסב על עונש המאסר בלבד ואין בו עתירה להפחתת סכום הקנס או סכומי הפיצויים, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע.

הבקשה נדחית.