ע"פ 8074/16 יורי סוליימנוב נ. מדינת ישראל

1.

בבקשה שלפניי עותרת המשיבה 1 לאיחוד הדיונים בהליכים שבכותרת. ההליכים נסבים על שני פסקי דין שניתנו ביחס לפרשת רצח אחת: בפסק הדין עליו נסב ע"פ 8074/16 הורשע המערער (להלן: יורי ) ברצח המנוח בוריס זלצר ז"ל; ובפסק הדין עליו נסבים ע"פ 1707/17 וע"פ 1817/17 הורשע המערער בע"פ 1707/17 (להלן: רוני ) ברצח המנוח והמערער בע"פ 1817/17 (להלן: רפי ) הורשע בסיוע לרצח (השלושה הורשעו גם בקשירת קשר לביצוע פשע ובעבירות בנשק). ההליכים התנהלו בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני מותבים שונים.

לעמדת המשיבה 1 היות ומדובר בפרשה אחת וקיימת חפיפה בין ההליכים ושל מרבית המוצגים, יש מקום - משיקולי יעילות ומשיקולים מהותיים - לשמוע את הערעורים בצוותא חדא.

2.

יורי נתן הסכמתו לבקשה, ואילו רוני ורפי מתנגדים לה. לטענתם היות וההליכים בערכאה הדיונית התנהלו בנפרד ויורי היה עד תביעה במשפטם, אין מקום לאחד את הדיון בערכאת הערעור. עוד טוען רפי בתשובה שהגיש כי הוא זומן לעדות כעד תביעה במשפטו של יורי ובחר שלא להעיד, וההרכב אשר ידון בערעורו "אינו אמור לדעת דבר" על בחירה זו.

3.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בדבר, מצאתי לקבוע כי הערעורים יידונו באותו מועד ובפני אותו מותב.

המשיבה עמדה בתגובתה על כך שאין מניעה בדין להורות על איחוד דיונים בשני ערעורים הנסבים על פסקי דין נפרדים, וכי הטעם להפרדת הדיונים בערכאה הדיונית, הנעוץ בצורך להעיד נאשם כעד מטעם התביעה בהליך כנגד שותפו, אינו מחייב הפרדה בערכאת הערעור. מדובר אפוא בשאלה הנתונה לשיקול דעת, והמשיבה הצביעה על כך שדיונים בערעורים הנסבים על פסקי דין שניתנו בהליכים שהופרדו בערכאה הדיונית, אוחדו בפועל בעבר (ראו ע"פ 4391/03 אבו ריא נ' מדינת ישראל (13.12.2005)).

במקרה דנן שני שיקולים תומכים בקבלת הבקשה בשים לב לכך שעניין לנו בפרשה אחת: האחד, יעילות דיונית, וזאת בהתחשב בכך שלדברי המשיבה 1 המסכת הראייתית דומה ברובה (לדבריה הרוב המוחלט של העדים העידו בשני ההליכים ורוב המוצגים חופפים); והשני, מניעת הכרעות סותרות בפרשה אחת וביחס לסוגיות זהות, ומתן הכרעה כוללת וקוהרנטית.

שקלתי האם מן העבר השני של המתרס ניצבים שיקולים אשר יש בהם להטות בענייננו את הכף לדחיית הבקשה, וגם בעניין זה תמימת דעים אני עם המשיבה כי המבחן הרלבנטי, מקום בו עניין לנו בפרשה אחת, הוא האם יהיה באיחוד הדיונים כדי לגרום לעיוות דין (בהשאלה מהוראת סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). הטענה שהעלה רפי בהקשר זה היא כי אין מקום שהמותב אשר יישב בדין ייחשף לעובדה שהוא זומן להעיד במשפטו של יורי ובחר שלא למסור עדות. ואולם במענה לכך הצביעה המשיבה 1 על כך שהמידע על סירובו של רפי למסור גרסה במשפט המקביל מופיעה בפרוטוקול הדיון שהתקיים בענייננו. מדובר אם כן בנתון שעמד לפני הערכאה הדיונית שדנה בעניינו של רפי וממילא יעמוד הוא לפני המותב שידון בערעורו, וזאת גם אם הערעורים לא יידונו יחדיו, כך שלא הובהר מדוע איחוד הדיונים יוביל לעיוות דין. עוד ציינה המשיבה 1 כי יורי היה "עד עוין" במשפטם של רפי ורוני משלא מסר גרסה על דוכן העדים, כי הודעותיו הוגשו מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וכי פרוטוקול עדותו של יורי במשפט שהתנהל כנגדו הוגש כראיה בהליך שהתנהל בעניינם של רפי ושל רוני, ולפיכך כל גרסאותיו של יורי נמצאות בתיק המוצגים בתיקם של רפי ורוני. גם בהינתן האמור קשה לקבל את הטענה כי יהיה באיחוד הדיונים כדי להוביל לעיוות דין.

הנה כי כן, מן הצד האחד שיקולים כבדי משקל תומכים בדיון בערעורים בצוותא חדא, ומן הצד השני רפי ורוני לא הוכיחו כי ייגרם להם עיוות דין אם הדיון ייערך במאוחד, והתוצאה היא אפוא כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה ולקיום הדיונים בשלושת הערעורים באותו מועד ולפני אותו מותב.

התיקים יועברו ליומן לקביעת מועד דיון. היומן ייתן עדיפות מסוימת לדיון בערעורים בהתחשב במועד בשלותו של ע"פ 8074/16.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.