ע"פ 8226/06 שלמה טוויל נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ז' כספי) בת"פ 40254/05 מיום 4.10.06.

המבקש הורשע על-פי הודאתו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע 15 עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 15 עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, לפי סעיף 280 לחוק העונשין; 12 עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 286 לחוק העונשין; 14 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין; שתי עבירות של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; וכן שש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו גזר על המבקש עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה עליה הורשע, עבירת רכוש או עבירה שיש בה יסוד של מרמה או זיוף; וכן קנס בסכום של 25,000 ש"ח או תשעה חודשי מאסר תמורתו.

על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-דין בערעור, היא הבקשה שבפני.

בא-כוח המבקש טוען, כי המבקש היה משוחרר מאז חקירתו הראשונה במשטרה בשנת 2001, לא הפר את תנאי השחרור והתייצב לכל הדיונים. בנוסף, התייחס בא-כוח המבקש אל מצבו הבריאותי הקשה של המבקש וטוען, כי כליאתו עשויה להביא להתדרדרות נוספת במצבו. עוד מציין בא-כוח המבקש את סיכוייו הטובים של המבקש לזכות בערעור, זאת במידה ותתקבל בקשתו להציג ראיות נוספות.

מנגד, מבקש בא-כוח המשיבה לדחות את הבקשה, שכן לאור חומרתן היתרה של העבירות בהן הורשע המבקש, קטנים הסיכויים שתבוטל לחלוטין תקופת המאסר בפועל שהוטלה עליו וכן, כי נסיבותיו האישיות אינן מצדיקות את עיכוב ביצוע מאסרו.

לאחר שעיינתי בבקשה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע גזר-הדין שהוטל על המבקש, עד למתן פסק-הדין בערעור.

כידוע, ההלכה הינה, כי יש להתחיל בריצוי העונש מיד לאחר מתן גזר-הדין (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (להלן עניין שוורץ ). הלכה זו נועדה להגשים את האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק. יחד עם זאת, ישנם מקרים חריגים, המצדיקים סטייה מהלכה זו.

מבלי להמעיט מחומרתן הרבה של העבירות בהן הורשע המבקש, אני סבור כי מקרה זה הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את עיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש הינו אדם מבוגר אשר אינו בקו הבריאות, ללא עבר פלילי, אשר העבירות המיוחסות לו בוצעו לפני כשש שנים, במהלכן לא שהה במעצר והתייצב לכל הדיונים אליהם הוזמן. החשש מהתדרדרות במצבו הרפואי של המבקש מצדיקה במקרה זה את עיכוב ביצוע מאסרו עד להכרעה בערעור, אשר קבוע לשמיעה בעוד כארבעה חודשים.

אשר-על-כן, הנני מעכב בזה את ביצוע עונש המאסר אשר הוטל על המבקש, וזאת עד להכרעה בערעור.