ע"פ 8328/17 זיאד ג'בר נ. מדינת ישראל

1.

ביום 17.5.2017 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל , כ' מוסק ו ש' רנר ) את המבקש ושני בניו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: חוק העונשין ) ובעבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. בהכרעת הדין נקבע כי במסגרת סכסוך בין משפחות, רצחו המבקש ושני בניו את המנוח ופצעו את איברהים פארג', בן דודו של המנוח שהיה עמו באותה העת (להלן: פארג' ; להלן ביחד: נפגעי העבירה ). בגזר דין מיום 13.9.2017 הושת על המבקש עונש מאסר עולם יחד עם עונש של 6 שנות מאסר בפועל (ששלוש מתוכן הופעלו בחופף למאסר העולם); מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; פיצוי בסך 100,000 ש"ח לאביו של המנוח; ופיצוי בסך 25,000 ש"ח לפארג'.

2.

המבקש הגיש הודעת ערעור לבית משפט זה ביום 26.10.2017, המכוון הן נגד הרשעתו בדין, הן נגד חומרת העונש שהוטל עליו. בגדרם של נימוקי הערעור, ציין המבקש כי הוא משיג גם על רכיבי הפיצוי שנגזרו עליו; וכן כי בכוונתו להגיש בקשה לצירוף פארג' ואביו של המנוח להליך ובקשה לעכב את ביצוע תשלום הפיצויים עד להכרעה בערעורו.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 16.4.2018 ושבגדרה ביקש המערער להוסיף את פארג' ואת אביו של המנוח כמשיבים לערעור וכן לעכב את ביצוע תשלום הפיצויים. אשר לעיכוב הביצוע המבוקש, נטען כי בין המבקש לבין אביו של המנוח מתקיימים "דיונים משפטיים" כך שלא ניתן יהיה לגבות מן האחרון את כספי הפיצוי ככל שהערעור – שסיכוייו גבוהים, לפי הטענה – יתקבל. לצד בקשות אלו הגיש המבקש בקשה לקביעת מועד דיון בטענה כי הבקשות הועברו למשיבה ביום 11.3.2018 (ופעם נוספת מאז), אך זו לא מסרה לו את עמדתה.

4.

בתגובתה לבקשות, הותירה המשיבה את הבקשה לצירוף פארג' ואביו של המנוח כמשיבים לשיקול דעת בית המשפט. אשר לבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים, טוענת המשיבה כי זו לא עומדת בתנאים המצטברים לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בהליך אזרחי, החלים בענייננו. נטען כי קיומם של הליכים משפטיים בין הצדדים אינו מלמד – כטענת המבקש – על נזק בלתי הפיך שעשוי להיגרם לו אם ישלם את הפיצויים וערעורו יתקבל, ולכן מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו. המשיבה מוסיפה וטוענת כי מבירור שערכה הליך שהגישו בני משפחת המבקש נגד אבי המנוח הסתיים לפני מספר שנים בהסכם פשרה, שבמסגרתו שילם האב פיצויים למשפחת המבקש. על כך הוסף, כי מאז שהורה בית המשפט המחוזי על תשלום הפיצוי, לא פנה המבקש למרכז לגביית קנסות; וכי הבקשה לעיכוב הביצוע הוגשה רק לאחר כ-6 חודשים ממועד מתן גזר הדין. בסוף תגובתה ציינה המשיבה כי נפגעי העבירה מצטרפים לעמדתה בתגובה.

5.

לאחר עיון בבקשות ובתגובת המשיבה להן (שאליה הצטרפו נפגעי העבירה, כאמור), ראיתי לקבל את הבקשה לאפשר את צירופם של פארג' ושל אביו של המנוח כמשיבים לערעור המבקש. אשר לבקשה לעיכוב הביצוע – באתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת פארג' ואביו של המנוח, שהצטרפו לעמדת המשיבה; ומבלי שיהיה צורך לקבוע דיון בעניין זה (ראו ע"פ 3190/13 זאדה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10

(4.6.2013) (להלן: עניין זאדה )). כידוע, בקשה לעיכוב ביצוע תשלום כספי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, דומה באופייה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בהליך אזרחי, כך שעל המבקש לעכב את ביצוע תשלום הפיצוי להוכיח שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע (ראו למשל ע"פ 1837/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.3.2012)). בענייננו, הטענה שלפיה בין המבקש לבין אביו של המנוח מתנהלים הליכים משפטיים נטענה בעלמא ומבלי להביא ראשית נתונים רלוונטיים לתמוך בה, ומשכך לא הונחה תשתית עובדתית להוכחת הטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש במובן זה שיגרם לו נזק בלתי הפיך אם תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע וערעורו יתקבל. נוכח האמור, לא ראיתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים, וזאת גם מבלי שאדרש לסיכויי הערעור. על כך יש להוסיף, כי כעולה מתגובת המשיבה, המבקש טרם קיים את הוראת בית המשפט בדבר תשלום הפיצוי, ואילו הבקשה דנא הוגשה כ-6 חודשים לאחר מתן גזר הדין – התנהלות אשר כשלעצמה עשויה להצדיק את דחיית הבקשה לעיכוב הביצוע (ראו והשוו ע"פ 30/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (19.5.2015); עניין זאדה , פסקה 11).

סוף דבר: אביו ובן דודו של המנוח יצורפו כמשיבים לערעור. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.