החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9122/05 דימטרי שובין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בן שלושים חודשים שנגזר על המבקש בגין החזקת סם, עד להכרעה בערעורו. ההחלטה התקבלה לאור תהליך הגמילה הממושך שעבר המבקש והמלצת שירות המבחן, אף שבדרך כלל אין מעכבים ביצוע עונש בעבירות מסוג זה. העיכוב הותנה במעצר בית מלא, בערבויות ובהתחייבות עצמית, ובהיענות להוראות שירות המבחן ולבדיקות סמים.

העובדות

המבקש נדון לארבעים חודשי מאסר, מתוכם שלושים חודשים לריצוי בפועל, ונפסל מהחזקת רישיון נהיגה לשנתיים, בגין הורשעה בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית בשלושה תיקים. במהלך ההליך העיקרי עבר המבקש תהליך גמילה מסמים שנמשך שמונה חודשים, ושירות המבחן המליץ שלא לשלוח אותו למאסר. הוגש ערעור על גזר הדין ובמקביל בקשה לעיכוב ביצוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר שנגזר על המבקש עד להכרעה בערעור, כאשר עבר תהליך גמילה מסמים?
  2. 2.האם יש לתת משקל לעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית שבוצעו בשלושה תיקים בבקשה לעיכוב ביצוע?

הלכות

  1. 1

    עיכוב ביצוע של עונש מאסר עד להכרעה בערעור ניתן בשל תהליך הגמילה מסמים שעבר המבקש, למרות הנטייה הראשונית שלא לעכב ביצוע בעבירות חמורות.

    ״עם זאת, רואה אני לנכון להיעתר לבקשה וזאת לאור העובדה שהמבקש עבר תהליך גמילה כאמור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • ערעור
  • החזקת סם שלא לצריכה עצמית
  • גמילה מסמים
  • שירות המבחן
  • מעצר בית
  • ערבות
  • התחייבות עצמית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

ע"פ 9122/05

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המערער:

דימטרי שובין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 3177/04 מיום 15.9.05 שניתן על ידי כבוד השופט י'

אלירן

תאריך הישיבה: כ"ה באלול

תשס"ה (29.9.05)

בשם המערער: עו"ד ל' מלאך

בשם המשיבה: עו"ד א' פרסקי

החלטה

1.המבקש נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה ל-40 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן הוא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה במשך שנתיים. גזר דינו ניתן לאחר שהוא הורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרתם של שלושה תיקים שהובאו נגדו. הוא הגיש ערעור לבית משפט זה על גזר הדין. יחד עם הערעור הוא עותר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור.

2.המקרה מעורר התלבטות לא פשוטה. מסתבר, כי בתקופה שכתב האישום העיקרי שהוגש לבית המשפט המחוזי היה תלוי כנגד המערער הוא עבר תהליך של גמילה מסמים. בית המשפט המחוזי נמנע מלעצור אותו עד תום ההליכים ואיפשר לו לעבור תהליך של גמילה. התהליך נמשך שמונה חודשים והסתיים בימים אלו. שירות המבחן למבוגרים הגיש לבית המשפט המחוזי שני תסקירים בהם המליץ להימנע משליחתו של המבקש למאסר. כאמור, בית המשפט המחוזי לא קיבל את ההמלצות אלא גזר עונש מאסר. מן הצד האחר יש לתת משקל לעובדה שמדובר בשלושה תיקים בהם הורשע המבקש וכי מדובר בהחזקה של עשרות גרמים של סם מסוג הרואין. תקופת המאסר איננה קצרה וכלן במקרה כזה הנטייה הראשונית, בהתחשב בחומרת העבירות, הינה שלא לעכב את ביצועו של המאסר. עם זאת, רואה אני לנכון להיעתר לבקשה וזאת לאור העובדה שהמבקש עבר תהליך גמילה כאמור.

3.לפיכך יעוכב ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור בתנאים הבאים:

א.מעצר בית מלא בבית סבתו של המבקש בכרמיאל, רחוב משעול הכרם 11/9;

ב.התחייבות עצמית בערבותם של שני הערבים בסכום של 25,000 ש"ח;

ג.הסכום שהופקד בבית המשפט המחוזי ישמש אף לעניין עיכוב ביצועו של עונש המאסר;

ד.המבקש יישמע לכל הוראותיו של שירות המבחן, ואני מניח כי המבקש יידרש לעבור בדיקות, על מנת לוודא שאכן הוא נקי מסמים.

התנאי בענין התחייבות העצמית והחתימה על ערבות יקויים תוך 5 ימים מהיום, שאם לא כן יחל המבקש לרצות את עונש המאסר. ניתן לבצע את הפעולות המנהליות בענין זה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"ה

(29.9.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"פ 6468/07מיכאל סובולב נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8089/05ראיד יוסף נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1עיכוב ביצוע של עונש מאסר עד להכרעה בערעור ניתן בשל תהליך הגמילה מסמים שעבר המבקש, למרות הנטייה הראשונית שלא לעכב ביצוע בעבירות חמורות.