ע"פ 9984/03 סעיד חסנין נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו – על יסוד הודאתו בעבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, "להלן: החוק", גניבת רכב לפי סעיף 413(ב) (א) לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, נהיגה ברשלנות לפי סעיף 62 (ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] – תשכ"ה-1961, "להלן: הפקודה", הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64 (א) לפקודה, אי ציות לאור אדום ברמזור לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה – תשכ"א-1961 בצרוף סעיף 38 (2) לפקודה.

בית המשפט המחוזי הטיל על המערער את העונשים כדלקמן:

א.3 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ב.מאסר על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.

ד.פסילה על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים מיום גמר פסילתו.

ה.קנס בסך 2000 שקלים או חודשיים מאסר תמורתו.

ו.פיצוי למתלונן בסך 8000 שקלים.

המערער קובל בפנינו על חומרת העונש שהוטל עליו. הוא טען מפי באת כוחו כי שגה בית המשפט המחוזי בהטילו עליו עונש מאסר ארוך של שלוש שנים וכן טעה בכך שלא קיבל המלצת שירות המבחן לפיה הואיל והוא עבר תהליך גמילה ארוך מאלכוהול, הרי שברצותו עונש מאחורי סורג ובריח ייגרם לו נזק בלתי הפיך שיקטע את התהליך אותו עבר, ולכן הומלץ כי הוא יהיה בפקוח שרות המבחן. באת כוח המערער הוסיפה וטענה כי לאור התנהגות המערער והשינוי המשמעותי שחל בחייו, בכך שהוא בינתיים התחתן והוא מצוי בתהליך של גמילה מאלכוהול, יש מקום לקבל את הערעור ולהקל בעונש שהוטל עליו.

מנגד – בא-כוח המשיבה ביקש לדחות את הערעור ולהשאיר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי על כנו בהדגישו כי מדובר בעבירות חמורות ביותר בהן הורשע המערער. עוד טען כי המתלונן נפגע באופן קשה, אושפז בבית חולים ונאלץ לעבור נתוח. בא-כוח המשיבה הפנה לעברו הפלילי של המערער אשר כולל ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות בגין עבירות של תקיפה חבלנית, איומים ושימוש בכוח למניעת מעצרו, ועבירה של תקיפת שוטר.

נתנו את דעתנו למכלול נסיבות המקרה שבפנינו כפי שעלו מגזר דינו של בית המשפט המחוזי ולאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים, באנו לכלל דעה כי אף שהעונש שהוטל על המערער אינו קל, חומרתו הולמת את חומרתם המופלגת של המעשים שבהם הורשע, ולכן אין מקום להקל בעונשו.

לא התעלמנו מכך כי המערער הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והוא מצוי בימים אלה, לדבריו – בתהליך של גמילה מאלכוהול, אך יחד עם זאת מדובר בעבירות חמורות מאוד אשר ניתן להגדירן כמעשי בריונות מובהקים, המערער נהג במשאית אותה גנב קודם לכן, כאשר תוך כדי כך שהוא מבחין במתלונן, שהינו הבעלים של המשאית, כשהוא נתלה על מדרגת המשאית, נסע בצורה פראית תוך כדי כך שהוא אינו מציית לרמזור אדום. כתוצאה מכך איבד המתלונן את אחיזתו במשאית נפל לכביש והצליח בזחילה להגיע אל שולי הכביש ואז פונה לבית חולים שם נתגלה שבר באזור הברך השמאלית- הוא נזקק לניתוח דחוף ואושפז לצורך כך. בהמשך, המערער לא שעה להוראת שוטרים אשר הורו לו לעצור, המשיך בנסיעתו, ורק לאחר חסימת דרכו על ידי שתי ניידות משטרה הוא נעצר.

כאמור, העונש שהוטל על המערער אינו עונש קל, אך גם העבירות שביצע קשות הן ביותר. העונש שהוטל עליו מאזן היטב את שיקולי הענישה הראויה במקרה שלפנינו והולם את הנסיבות – מכל מקום, איננו חורג לחומרא במידה המצדיקה את התערבותנו.

סוף דבר הערעור נדחה.

המערער יתייצב ביום 28.03.04 בשעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לשם התחלת ריצוי עונשו.