ע"ר 1473-24 ע"ר 1473-24

ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 17.1.2024 בבש"א 8319/23, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור פסלות.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים מעין אלו, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ער"א 841/24 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף בזל 43 תל אביב (13.2.2024); ער"א 3690/23 חיים נ' רשות מקרקעי ישראל – ירושלים (19.6.2023)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות. אין כל מקום לטרוניית המערער על החלת "חריג הידיעה" בנסיבות העניין, בהינתן האמור בבקשת המערער עצמו לפני הרשמת כי הוא צפה בהחלטה מושא ההליך העיקרי בו ביום שניתנה ("...המערער צפה בצפייה יזומה בהחלטת הפסילה ביום 13.07.2023..." (פסקה 4); וראו עוד בקשר להעדפת חריג הידיעה על כלל ההמצאה: בע"מ 4279/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (28.6.2021); ער"א 554/24 הכשרה – חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (1.2.2024)). אין גם ביתר טענות המערער, ובהן הסוגיות השונות שלטענתו מתעוררות במקרה זה בקשר לשאלת הייצוג, כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיעה הרשמת. לא למותר לציין כי אכן כפי שקבעה הרשמת, אין גם בסיכויי ההליך כדי להצדיק היעתרות לבקשה, וזאת לוּ מפאת משמדובר בערעור פסלות שהוגש לאחר מתן פסק דין (וראו: בג"ץ 3144/10 חיננזון נ' נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת, דורית ביניש, פסקה 4 (27.4.2010)), דבר הדורש על פניו את העלאת הטענה במסגרת ערעור על פסק הדין עצמו.

הערעור נדחה.