בבית המשפט העליון
בג"ץ
3144/10
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
יעקב חיננזון
נ
ג
ד
המשיבים:
1.נשיאת בית המשפט העליון,כבוד השופטת,
דורית ביניש
2. שר המשפטים,
פרופ' יעקב נאמן
3.היועץ המשפטי לממשלה , מר יהודה ויינשטיין
4. נשיא בית
המשפט המחוזי בתל אביב,
כבוד השופט , אורי
גורן
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר "לפסול בדיעבד" את כב' השופטת ה' גרסטל מלדון בתיקים אזרחיים שונים שנוהלו במאוחד בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, ולבטל את פסק הדין שניתן בתיקים אלה עוד בשנת 2002 .
2.
עיקר טענתו של העותר הינה כי השופטת נהגה בחוסר תום לב ובניגוד עניינים עת ישבה בדין במסגרת ההליכים האזרחיים האמורים, וכי פסק דינה "אינו נכון, אינו מידתי ופוגע באושיות הצדק". יצוין, כי כל אחד מן הצדדים ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן על-ידי כב' השופטת גרסטל, לפני בית משפט זה, והערעורים נדחו, פרט לביטול חיובו של העותר לשאת בשכר טרחה בערעור לבית - הדין הארצי לעבודה
(ראו ע"א 989/03 א' חטר-ישי – משרד עורכי דין נ' חיננזון, פ"ד נט(4) 796 (2005)).
3.
דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה מסייג את סמכותו של בית - המשפט הגבוה לצדק, בכל הנוגע "בבתי משפט שחוק זה דן בהם".
עם זאת, בית המשפט הגבוה לצדק מוסמך להוציא צווים גם נגד ערכאות שיפוט אשר חוק יסוד: השפיטה דן בהם, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד זה, אך סמכותו לעשות כן מוגבלת למקרים חריגים ונדירים ובהתקיים עילות מצומצמות ביותר שעיקרן חריגה מסמכות או תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (ראו בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4 ) 683, 702 (1987); בג"צ 11872/05 פדל נ' בית המשפט המחוזי בחיפה (לא פורסם, 27.12.05); בג"צ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון , סעיף 12 (לא פורסם, 3.7.08); ראו גם אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי – עילות הסף 332 (2008)). לא הוכח ואף לא נטען כי המקרה שלפנינו נכנס בגדר אחד ממקרים חריגים אלה. יתרה מכך, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אף אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו לדוגמא, בג"צ 2398/02 רביד נ' בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים (לא פורסם, 22.4.02); בג"צ 4828/05 פלוני נ' כב' השופטת א' פרוקצ'יה, בית המשפט העליון (לא פורסם, 15.6.05); בג"צ 4421/08 חלמיש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.5.08); בג"ץ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון (לא פורסם, 3.7.08); בג"צ 739/10 יהודה נ' כב' השופט א' גרוניס (לא פורסם, 1.2.10)). העותר לא הצביע בעתירתו על נימוק שיש בו כדי להצדיק סטייה מן ההלכה המושרשת בעניין זה.
4.
בנפרד מכך, עומד למבקש פסילת שופט סעד חלופי. אמנם, בפסיקת בית המשפט לא הובעה עמדה חד משמעית בשאלה האם ניתן להגיש בקשה לפסילת שופט לאחר מתן פסק דין בהליך העיקרי. במקרה אחד שבו הוגש ערעור פסילה לאחר מתן פסק דין, נדחה זה לאחר שנידון לגופו של עניין, וכך ה תייתר הצורך לדון בשאלה מה דינה של טענת פסלות המועלית לאחר שבית המשפט נתן את פסק הדין בהליך (ראו ע"א 1658/03 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 1.6.03)). במקרה אחר, נדחה ערעור פסלות שהוגש במקרה אחר נוכח העובדה שהוגש רק לאחר שניתן פסק דין (ראו ע"א 2057/02 בר נוי נ' קופת בית המשפט העליון (לא פורסם, 12.3.02)). המלומד יגאל מרזל סבור כי אין מקום לאפשר הגשת בקשה לפסלות שופט לאחר שניתן פסק דין, וכי טענה לפסלות שופט המועלית לאחר שניתן פסק דין יש לכלול במסגרת הערעור על פסק הדין עצמו (ראו יגאל מרזל דיני פסלות שופט 75-73 (2006)). במסגרת העתירה שלפנינו, לא נדרשת הכרעה בשאלה זו, שכן בין כך ובין אחרת, שאלה זו אינה מסורה לסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק.
5.
זאת ועוד. עתירת העותר מגיעה לבית משפט זה בחלוף כ-8 שנים מפסק הדין נושא בקשת הפסילה, ובחלוף כ-5 שנים מפסק הדין בערעור. לא מצאנו טעם סביר להשתהות הניכרת בהגשת העתירה. מדובר בפרק זמן ממושך העולה כדי שיהוי, סובייקטיבי וגם אובייקטיבי ומצדיק אף הוא את דחיית העתירה על הסף
(ראו עע"מ 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע, סעיף 86 (לא פורסם,
7.12.06); בג"צ 8628/07 שעשוע נ' משטרת ישראל , סעיף 4 (לא פורסם, 24.1.08)).
בנסיבות אלה אין אנו נדרשים לגופה של העתירה; הגם שלמעלה מן הצורך נציין כי גם לעיצומם של דברים, לא מצאנו כי היא מגלה עילה להתערבות.
על יסוד טעמים אלה העתירה נדחית, איפוא, על הסף.
ניתן היום י"ג באייר התש"ע (27.4.10)
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט