רע"א 1/17 עו"ד ניר דוד נ. ששון חוגי

1.

זוהי בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שלא למחוק על הסף את התביעה שהוגשה נגד המבקש. בכתב התביעה התבקש בית המשפט להצהיר כי מניות של המשיבות 2 ו-3 הועברו מהמשיב 10, רן חוגי, למשיב 9, אברהם יהודה (להלן: אברהם ), שלא כדין ובניגוד לתקנוניהן של החברות. כלפי המבקש נטען בכתב התביעה כי הוא ייצג את אברהם וטיפל בביצוע הרישומים והעברת המניות, זאת תוך הפרת מספר חיקוקים ובידיעה מלאה של אי החוקיות במעשיו.

2.

במסגרת כתב ההגנה שהגיש, התייחס המבקש באריכות לטענות הנטענות בכתב התביעה, ובין היתר, ביקש לסלק את התביעה נגדו על הסף, בנימוק שלא התבקש נגדו סעד כלשהו.

3.

בית המשפט המחוזי קבע שאין למחוק על הסף את התביעה נגד המבקש, בין היתר, משום שנקבע כי יש לראות את המבקש כחלק בלתי נפרד מכתבי הטענות, וכיוון שיש לראותו כמי שעלול להיפגע מהטענות המועלות בהם (טענות מרמה ואי חוקיות). בית המשפט המחוזי ציין שקיימים הבדלי גרסאות משמעותיים בין המבקש ובין אברהם, ולא די בקיומה של אפשרות להזמין את המבקש כעד, שכן לא ניתן לראות בו רק כמי שמצוי בידיו מידע חיוני.

4.

המבקש טוען, כי לא ניתן לנהל תביעה מבלי שהתבקש סעד כנגד הנתבע. לדברי המבקש, קלות היד וקלות הדעת שבהגשת התביעה נגדו, שעה שסיפק שירותים כעורך-דין, מקוממת ונוגדת את תקנת הציבור. לטענת המבקש, מדובר בסיפור פשוט של אי החזרת חוב, ולא בסיפור "תיאטרלי" כפי שמצויר בכתב התביעה. עוד טוען המבקש, כי קבלת התביעה לא תפגע באף זכות שלו, מהטעם שלא מבוקש נגדו כל סעד. המבקש מסר גרסה מפורטת בכתב ההגנה מחמת הסיכון שהתביעה נגדו לא תסולק על הסף. לשיטת המבקש, בית המשפט לא נימק מדוע לא ניתן להסתפק בעדותו של המבקש, וכי מדובר בצירוף מלאכותי של בעל דין.

5.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתגובה.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור מורה על דחיית בקשה לסילוק על הסף, היינו, מדובר בהחלטת ביניים לפיה התובענה נגד המבקש תמשיך להתברר כסדרה, בד בבד עם הנתבעים האחרים בהליך. המגמה הברורה של ערכאה זו היא שלא להתערב בהחלטות מעין אלה [ר' למשל: רע"א 386/10 עזבון המנוח שלמה נקיבלי ז"ל נ' עזבון המנוח נאיף אסד פדול ז"ל , פסקה 4 (4.3.2010); רע"א 5371/11 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' רד רוק הולדינגס לימיטד , פסקה 3 (3.8.2011); רע"א 2589/16 מדינת ישראל - משרד האוצר נ' פלונית , פסקה 13 (4.5.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207

(מהדורה שלישית , 2012)]. המבקש לא הצביע על טעם לסטות מהלכה זו. גם לגופו של עניין לא מצאתי פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא, לפיה המבקש הוא בעל דין דרוש בתובענה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.