רע"א 101/00 יהודה אללוף נ. קצין התגמולים - משרד הביטחון

בפני בקשה לפטור מערבון.

1.המבקש הגיש "הודעה על הגשת בקשת רשות ערעור" ביום 5.1.00. כותרת זו נבחרה ככל הנראה, משום שהמבקש אינו מפרט מדוע מתבקש מתן רשות ערעור. אלא מסתפק באמירה, כי: "על מנת לא לפספס את המועד להגשת בר"ע כקבוע בתקנות סד"א, ניתנת בזאת הודעה זו, והנימוקים לבקשה יוגשו במועד מאוחר יותר.". מאז לא הגיש המבקש את נימוקי בקשת רשות הערעור. ביום 17.1.00 הומצאה למבקש הודעה על קביעת ערבון. על פי ההודעה היה על המבקש להפקיד סך של 5,000 ש"ח תוך חמישה עשר יום. המבקש לא עשה כן.

2.ביום 26.5.00, למעלה משלושה חודשים לאחר מחלוף המועד להפקדת ערבון, הגיש המבקש את הבקשה שבפני. לטענתו, מצבו הכספי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון והוא מבקש כי חובת הפקדת הערבון תומר בהתחייבות עצמית או בערבות צד ג'. לטענת המבקש (הנתמכת בתצהיר. אך אינה נתמכת בתיעוד כלשהו) הוא מצוי ביתרת חובה בבנק בסך כ - 30,000 ש"ח, הוא משרת בשירות קבע. משכורתו אינה מספיקה לכלכלתו ולכלכלת אשתו ושלושת ילדיו ולפיכך הוא מבקש כי יופטר מהפקדת ערבון או כי יינתן לו להמיר את חיובו בערבון כאמור.

3.דין הבקשה להידחות. ראשית, ספק רב הוא בעיני אם היה מקום לקבל לרישום את בקשת רשות הערעור בנוסחה זה. על פי תקנה 403 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"): " בקשת רשות לערער לבית משפט שלערעור תוגש בכתב, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו ותציין את האסמכתאות הנוגעות לענין;". אין בתקנות הסדר דומה לזה הקיים בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, ולפיו יכול בעל דין להגיש ערעור בלתי מנומק ולהשלים את ערעורו לאחר מכן (וראו: סעיף 203,

שם ); שנית - אפילו היה מקום לקבלת הבקשה לרישום - עדיין עומד אי הפירוט (גם בחלוף כשבעה חודשים) בעוכרי המבקש. הואיל והמבקש לא ציין מהן טענותיו כלפי פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור ולא התייחס בבקשה שבפני לסיכויי בקשת רשות הערעור, אין כל תשתית לבחינת סיכויי בקשת רשות הערעור - בחינה הנדרשת לעניין הפטור המבוקש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383) ; שלישית - אין בבקשה הסבר לשיהוי הרב בהגשתה, כאמור - למעלה משלושה חודשים, וזאת בלא שהוגשה בקשה כלשהי להארכת מועד; רביעית - אפילו ניתן היה למחול על כל הפגמים הללו - עדיין לא הרים המבקש את הנטל הנדרש ממי שמבקש פטור מערבון - למסור מידע מלא ומפורט אודות מצבו הכלכלי, הכנסותיו, נכסיו ויכולתו להסתייע בקרובי משפחה ובידידים (וראו, לדוגמא: ע"א 4752/91 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים , לא פורסם; ע"א 4519/99 דב רוזמן נ' מס ערך מוסף , לא פורסם). המבקש לא מסר מידע אודות נכסיו (דוגמת דירת מגורים, רכב, חשבונות חסכון, קופות גמל וכן הלאה). הוא לא מסר כל מידע אודות הכנסות אשתו (אם וככל שיש כאלו), לא המציא תלושי משכורת או דפי חשבון ולא התייחס כלל ליכולתו לגייס את כספי הערבון (שסכומם במקרה זה אינו כה גבוה) מבני משפחה או ידידים (וראו: בש"א 494/95, שמעוני

נ' שמעוני , לא פורסם); חמישית, ובמקרה זה למעלה מן הצורך: מעיון בפסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור (בהיעדר הנמקה לבקשת רשות הערעור משמש פסק הדין מקור יחיד לעניין זה) עולה, כי המבקש מבקש, כנראה, לתקוף את החלטת הוועדה הרפואית העליונה שקבעה כי יתר לחץ הדם ממנו סובל המבקש אינו עולה כדי נכות. קביעה זו היא, על פניה, קביעה עובדתית-רפואית שאין עליה ערעור לבית המשפט המחוזי (וראו סעיף 12א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959- [נוסח משולב] - ומקל וחומר שלבית משפט זה. מה גם שאפילו היה המבקש צולח מכשול זה היה עליו להתמודד גם עם הרף הכללי הנוגע לכל בקשות רשות הערעור השני (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ

נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).

4.מכל הטעמים הללו אני דוחה את הבקשה לפטור מערבון. הואיל וערבון לא הופקד במועד והואיל ולא ניתן הפטור המבוקש, בקשת רשות הערעור נדחית - בהתאם להוראות תקנות 404 (ב) ו- 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.